כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


ללכת לשם מאת: צפירה יונתן

לבדה,
היא עולה במעלה הגבעה הצחיחה לשם.
ללא מלווים וללא פרחים וטקסים
ובאין שירת ההימנון
בצעדים כושלים מתקרבת למצבה של הבן
חובקת אותה
בדממה זועקת
בעבר - ועדיין יש טקס "מכובד" ובו
קריאת השמות – שמות ההרוגים נגינת שיר נוגה
ודברים הנאמרים
ובעבר הרחוק יותר
היו גם מטחי יריות שהיו פולחות את החלל ואת לב האנשים ולא עוד.
לבדה היא זוכרת את מילות השיר
שנתן ביטוי כל כך צורב לכאבה
"ראיתי ציפור רבת יופי"
אומר נתן זך בשירו "ציפור שנייה"
ראיתי ולא כותב
ראינו גרעין השיר הוא אישי
ואם גם לרבים יש חלק בו הנימה היא אישית
"ציפור רבת יופי כזאת
לא אראה עוד עד יום מותי"
לעולם
לא תראה אותה אם שכולה את בנה.
"עבר אותי רטט של שמש
אמרתי מילים של שלום
מילים שאמרתי אמש
לא אומר עוד היום"
ואז
ללא דמעות וללא בכי
חובקת היא שוב
את האבן הקרה לפרידה
מזדקפת ככל שתוכל
וצועדת
במורד הגבעה הצחיחה,
לבדה

בדרך משם

 
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים