כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


דברים שהוקראו בקבלת השבת האחרונה 
בלדה לחוזר קבוץ....
עדיין לא התרגלתי למעמד החדש שלי – תושבת בקבוץ. מעמד בו אני שוכרת דירה, לא שייכת עד הסוף, מעמד ארעי משהו – והופ חלפו להן 6.5 שנים. עכשו חזרתי להיות חברת קבוץ – מעמד חדש או בעצם ישן שאותו אני הרבה יותר מכירה.
אז כן בלי ששמנו לב, או יותר נכון 6 שנים ישבנו וחיכינו וחיכינו וחיכינו שקבוץ שריד יחליט שהוא מחליט לקבל אותנו לחברות. עם בית בלי בית אבל מקבל אותנו בחזרה הביתה.

אני זוכרת ששנה אחרי שהגענו לשריד פסענו בשבילי הקבוץ, אני ושני ילדי, יהלי היה ממש קטן ופתאם הוא אמר לי: אמא את יודעת למה לשריד קוראים שריד? אני: למה? ויהלי ענה לי: כי צריך לשרוד כאן. אני הקשתי: ומה זה לשרוד? יהלי: להשתדל לא למות !
ואנחנו שרדנו והמשכנו להיות תושבים. נישלחה אלינו קריאה מטעם הקבוץ שנעשה היתכנות חברתית. עברה בי תחושה שזה הולך להיות "בילוי" של כמה שעות, אז הזמנתי את הדס חן ויחד נסענו לחיפה לאותו זוג דתיים מבוגר שנתן לנו שאלות לענות עליהן, תמונות לכתוב עליהן ופגישה עם פסיכולוג. היה קצת הזוי אבל חייבת להודות שממש ממש נהננו, כבר הרבה זמן הדס ואני לא יצאנו יחד ליום כייף שכזה. כשנכנסנו לאוטו בסיום המבחנים רבע שעה רק צחקנו על הארוע שזה עתה הסתיים.
עברה שנה ועוד שנה בנתיים גם נשלחנו לעבור היתכנות כלכלית, היתכנות פנסיונית, וועדת קבלה מטעם  הקבוץ ניפגשה איתנו ובפעם הראשונה בחיי זכיתי לדבר עם ג'רי- חבר קבוץ שאף פעם לא דיבר איתי. ההתרגשות הייתה הדדית כי למרבה ההפתעה גם עבורו זאת הייתה פעם ראשונה שהוא מדבר איתי.

הימים עברו גם החודשים והשנים- תינוקות נולדו, אנשים ניפטרו, בעלי תפקידים (בחלקם) התחלפו, חברי קבוץ ניסו לקדם עבורנו מהלכים, אם אינני טועה אפילו בחירות במדינה היו. קק"ל, מנהל, קשת מזרחית, שכונה כזאת שכונה אחרת ואנחנו נשארים תושבים. כשכבר ממש היינו עצובים וחלק מאיתנו מיואשים פתאם החל לעלות השחר. שחר של יום חדש. תהליך קבלתנו לחברות נהיה אמיתי ואחרי שישבנו לחתום על הספר (החוזה שלנו עם הקבוץ) ואחרי שנתנו צק להראות באמת כמה אנחנו רציניים ורוצים לחזור הביתה ולבנות כאן את ביתנו, הצביעו עלינו באספה.
אז כן – אסור להתייאש ומסתבר שוב שלפעמים חלומות מתגשמים. השמש לאיטה עולה בשמיים ומאירה לנו את היום החדש של היותנו חברי קבוץ. לפעמים השמש נעימה, לפעמים מסנוורת וצריך לשים כובע או משקפי שמש. לפעמים היא גם שורפת, אבל זאת דרכה של השמש, והכי חשוב היא תמיד מאירה!

היום אנחנו חוזרים הביתה אחרי הרבה שנים שחיינו במקומות אחרים וחיינו חיים אחרים. אני מאחלת לנו ולקבוץ שחזרתנו תתרום לקבוץ בכל היבט אפשרי, אני מאחלת לכולנו- ברוכים הבאים והחוזרים הביתה!

ענת חרמוני

 

רוצות להודות
קבלות השבת בשריד מתקיימות כבר כ – 10 שנים והחודש מתחילה השנה ה 11.
מסגרת תרבותית בעלת תכנים מגוונים ועשירים, כשאנו מנסות להתאים את התוכניות והאירוחים שלנו לתאריכים ואירועים רלוונטיים בלוח השנה ולמתרחש סביבנו.
לצידנו ולעזרתנו לאורך כל השנים בעקביות ומסירות אין קץ החברים:
גיורא כהנא – העוסק בהכנת המודעות המרשימות ולעיתים גם בייעוץ לשוני.
אסתי ואילן המפליאים בניגוני השבת.
ויורם – שמדהים אותנו כל שבת בכתיבת פרשת השבוע המסורתית ובתופסת לה גם אקטואליה.
בלעדיהם לא היינו מצליחות לשמור על רמה גבוהה וייחודית כזו.
ברצוננו להודות לתורניות השבת: מלכה, רינה, מרסל וסתיו. לאנשי ההגברה עדי רוזן ושמוליק לוי, לחי שפיר על הפרסום בוידאו, לקהל המתמיד שמגיע כמעט לכל קבלות השבת ולכל הנאמנים הרבים שנענים בחיוב לכל בקשותינו.
תודה!
שבי, זמירה, רעיה ועירית.

 

חברים חדשים יקרים!
כמה סובלנות ואולי גם לא מעט אכזבות ומפחי נפש חוויתם לאורך זמן לא קצר!...
ובהן צדק אילו ניתן היה לקצר היה יכול להיות טוב יותר... אבל עובדה – זה קרה סוף – סוף...
וקליטה מסיבית כזאת, היא באמת יוצאת דופן בתולדות שריד.

אבל המילים שלי הפעם מופנות אל ועדת הקבלה, אשר בשקט ובצינעה עשתה ועושה מלאכתה נאמנה, בהתנדבות כמובן, בדיסקרטיות וברוח אוהדת ומקבלת.   אזי תודה לכם מקרב לב!

ולרגע אחד אחליף "כובע תפקידי" ואגיד כמה מילים בשם צוות קבל"ש: אחרי הדברים החמים של עירית מרגישה חובה נעימה להודות באופן מיוחד לעדי שבלעדיו המפעל היפה הזה של קבלות השבת ספק אם היה מתקיים בהתמדה כזן וברצף.   סיימנו שנה ואנו בפיתחה של שנה חדשה. זו הזדמנות לומר לך תודה מיוחדת על תרומתך לתרבות שריד.המושג "תרבות" חרוט עמוק בלבך הן בתרבות הקיבוצית בכלל, והן בתרבות השרידאית בפרט. אני גאה בדרך בה אתה מטפח אות ומכאן מזמינה את כולנו לחשוב ביחד, איזה תרבות משלנו אנחנו רוצים גם לשמר וגם לפתח!...

ובצוותא, יחד איתכם הניקלטים,ניפעל למען שריד שטוב להיות שייך אליה !!!
                                   שבת שלום,
 והמשך קליטה מוצלחת.
רעיה נימרי
 
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים