כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


דף הבית >> ארכיון 2013 >> היום לפני 40 שנה
היום לפני ארבעים שנה ...
 
פורסם בתאריך: 15/9/13  |  ליקטו וכתבו: דני נימרי ואילת קרוא
נתן (ניוסיה) פלד עלה לארץ בשנת 1933 והצטרף לקיבוץ שריד עם השלמת "מלט" בשנת 1934.
זו היתה ההשלמה הגדולה בתולדות שריד ונתן היה אחד החברים המרכזיים בה.

 
"... תחנות דרך בחייו עשויות להתחבר לביוגרפיה מרתקת: הנהגת השומר הצעיר, הנהגת תנועתו הקיבוצית, הקיבוץ הארצי, שליחויות מדיניות ופוליטיות שמילא, מימי הכשרת הבמה להצהרת גרומיקו בעצרת האומות המאוחדות, ועד להיותו שר הקליטה בממשלת ישראל. בהפוגות שבין שליחות לשליחות היה חוזר בפשטות, בענווה של אדם היודע את ערכו ומתכבד לשוב אל עבודת כפיים בקיבוץ. וגם זאת עשה, כפי שמעידים חבריו לעבודה, ביעילות ובשלמות. ימים אלו היו אולי ימיו היפים, הנוגעים ללב; לראותו פושט את מדי איש הציבור, בשיא הקריירה, וצועד בשבילי שריד, בבגדי עבודתו..." (מתוך דברים שכתב עליו נתן יונתן).
בשנת 1970 התמנה נתן פלד לשר הקליטה בממשלת גולדה מאיר. בסופי שבוע, כשהיה חוזר הביתה לקיבוץ, נהג לשאת בחדר האוכל סקירות פוליטיות מרתקות שמשכו אליהן את כל חברי הקיבוץ. הוא ידע לנתח בבהירות את המצב המדיני, הפוליטי והחברתי באופן שהיה מובן לכל אחד.
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה נתן מעורב בדיונים הרי גורל בישיבות הממשלה.
 
ספרים רבים נכתבו וממשיכים להיכתב על מלחמת יום הכיפורים. אחד מהספרים החשובים שנכתבו בזמנו הוא "סבירות נמוכה", מאת העיתונאי והפרשן הפוליטי שלמה נקדימון. אנו מביאים כאן קטעים מתוך הספר, שמתארים את תחושת הבלבול וחוסר הביטחון שמוצאים ביטוי בישיבת חברי הממשלה, ובתוכם את דבריו הנחרצים של חבר קיבוצנו, נתן פלד.
 
"... ההתבטאות שזכתה לפירסום הרב ביותר מדבריו של שר הביטחון, היתה בדבר הסכנה ל"חורבן בית שלישי". לאחר המלחמה סיפר דיין, כי באחת השעות הקריטיות במלחמה, הורה למפקד חיל האוויר להפעיל את מטוסיו באתר מסויים, למרות שהיו לו הוראות אחרות. שר הביטחון אמר לו: "הבית השלישי בסכנה, תכניס את חיל האוויר ... היה זה ברור שזעזוע ותדהמה אחזו בראש הממשלה והשרים לאחר שדיבר ....
... בשעה 9 בערב של יום ראשון, השבעה באוקטובר, נתכנסה הממשלה פעם נוספת ...
"אני רוצה להתוודות", אמר דיין שהערכתי לפני המלחמה הזאת היתה הרבה יותר נמוכה לאופןשבו הערבים ילחמו, והרבה יותר גבוהה ליכולת שלנו ביחסי הכוחות ....  נתן פלד
... אט אט החלו השרים מתאוששים מההלם שירד עליהם בצהרי היום הקודם ....
יגאל אלון, שהשתתף ברב הדיונים שקדמו לפריצת המלחמה, גונן על ההנהגה הבכירה שהוא היה חלק ממנה ....
באותו יום נפרצה חומת השתיקה, ורגשות אי האמון כלפי הצוות המוביל מצאו לעצמם ביטוי. המוביל במתקפה - כך מסתבר משחזורי השרים - היה דווקא איש נחבא אל הכלים, ידוע מעט מאוד בציבור הרחב, נתן פלד, השר לקליטת העלייה. וכך רשם אחד השרים בפנקסו את חילופי הדברים באותה שעה הרת גורל:
פלד: יכולנו למנוע (את המלחמה) אילו היינו מתחילים את הגיוס שלנו 48 או 36 שעות קודם לכן.
דיין: לא חשבנו שתהיה מלחמה.
"איני מתבייש במודיעין שלנו", אמר. "אין זו אשמתו שלא ידע שבועיים קודם לכן שהערבים עומדים להיכנס למלחמה".
ראש הממשלה ראתה בעין רעה את העובדה שהדיון ומתיחת הביקורת נערכים בעוד המלחמה מתנהלת במלוא עוזה בחזיתות. ... אבל שלא כבפעמים קודמות, לא עשתה הפעם הטפת המוסר כל רושם על שר הקליטה. נתן פלד לא ויתר, והמשיך לנתח את החלטת הממשלה שלא להנחית מהלומת מנע על סוריה ומצרים. ...
שמעון פרס העיר: גם המודיעין האמריקני לא האמין שהם (הערבים) הולכים למלחמה.
גולדה: מה שאנו ידענו בשעה 4 לפנות בוקר האמריקנים לא ידעו.
פלד: ראינו נגדנו את המערך הסורי והמצרי, ולא היתה לנו הערכה נכונה.
דיין: נכון, אני מסכים.
....
פלד המשיך ותקף: אתמול - הוא הזכיר - סיפרה גולדה בהודעתה לעם, כי היתה ידיעה מוקדמת על כוונת האויב לתקוף את ישראל, והדבר אף הובא לידיעת ארצות הברית. אם כך - מדוע החלו בגיוס בשעה כה מאוחרת?
....
פלד דיבר בטון שקט, אך הזעם ניכר בכל מילה שאמר. האפשרות השנייה - הוא קבע - היתה שלמודיעין שלנו לא היה מידע מספיק, ואם כך - זהו "מחדל!"
היתה זו הפעם הראשונה בה נשמע ביטוי זה "מחדל", שיטיל את צילו הקודר במשך שנים ארוכות על מדינת ישראל. ..."
 
עד כאן ציטוטים מתוך ספרו של שלמה נקדימון.
(חשוב לציין, שעל פי שלמה נקדימון, הדברים המיוחסים בספרו לנתן פלד מעוגנים בפרוטוקולים של ישיבות הממשלה, אך כאשר הוא העלה אותם על הכתב, לא היה יכול לגלות שקרא אותם שם.)
 
בעקבות המלחמה התפטר ניוסיה מהממשלה. מאוחר יותר התוודה: "לא הרגשתי  אחריות  אישית למה שקרה, אך קשה היתה מנשוא תחושת האחריות שהרגשתי, שהיא מוטלת  על כל הממשלה, על כל מה שקרה."
 
לאחר מותו כתב עליו גרישה (צבי לביא), חברו לקבוצת "מלט", את הדברים הבאים:
"... הוא היה חכם, בעל תפיסה מהירה, ביטחון עצמי רב, כושר ביטוי וניסוח מעולים ובעיקר בעל אומץ אינטלקטואלי בלתי רגיל. עם היותו איש קיבוץ ואיש תנועה מושרש, נאמן וחברי, היה תמיד עצמאי בדעותיו ויודע לעמוד עליהם בתוקף גם כשהדעות לא היו פופולאריות."
Bookmark and Share
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים