כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


    
"חודשי חופשי" - סיכום חודש מאי 2017 
 
מאת: שלי כהן-לב
מאי השנה שפע חגים. חגגנו את יום העצמאות, את ל"ג בעומר, את שבועות, ואפילו את יום ירושלים.
יום העצמאות סימן את פתיחת עונת הרחצה בשריד, ומזג האוויר האביבי שיתף פעולה.
גם הצוות לשינוי פני שריד שוב נראה בימי רביעי בפינות שריד השונות, כשהוא עסוק בשיפורים.


מאת: שלי כהן לב  |  פורסם בתאריך: 5/6/2017   |  צילום: ענת חרמוני
שפע איחולים וברכות חמות
• למיכל ורום הרוש להולדת הבת – גילי. ברכות לאחות יעל, לסבתא שבי, לסבא שלמה ולכל המשפחה.
• לאהרון מורנו, ברכות לרגל הסמכתה של סאלי לעורכת דין. כל הכבוד !!!
• לדגן ונעם אלמן להולדת הבת – שי, לסבתא סמדר, לסבא רן ולכל המשפחה.
• לשני ואדם ילינסקי להולדת הבן – זיו, לסבתא סוזנה, לסבא צבי ולכל המשפחה.
• לאבנר כפרי לנישואין עם בח"ל רעות. לצביה ואמציה ולכל המשפחה.

קבלת שבת

• ביום שישי, 12 במאי, ארחנו את ציפורה ליבנה – רבה רפורמית, גיסתו של מאיר ליבנה ז"ל. ציפורה התייחסה לפרשת השבוע "אמור", וסיפרה על מסלול חייה.
• ביום שישי, 19 במאי, לרגל יום ירושלים, ארחנו את נועה דרורי וחגי ספר, בשאלה הרלוונטית: "האם לנצח נצחים"?
• ביום שישי, 26 במאי, לרגל חג השבועות, ארחנו את טלי גורן-ספיר, בת וחברת קיבוץ גזית, איתה בררנו את מקומנו בשרשת התרבות היהודית.
טלי מתעדת סיפורי חיים אישיים.  אל העיסוק הזה הגיעה מלימודי האקדמיים במדעי היהדות, שם הבינה שאנו כאן חוליה בשרשרת גדולה וארוכה, אשר לכל חוליה הייחודיות שלה, ותיעודה מחזק את השרשרת כולה.

טיול ותיקים
ביום שלישי, 23 במאי, יצאו ותיקי שריד לטיול אל תחנת הכח שעל הגלבוע, ולמרכז גרמצ'ין – ביתא ישראל:

• תחנת הכח בגלבוע משלבת אנרגיה הידרואלקטרית. התחנה מסתמכת על יכולת ייצור חשמל עודפת של תחנות כוח אחרות בשעות שפל, על מנת לאפשר יכולת ייצור חשמל נוספת בשעות ביקוש שיא.
בבניית הפרויקט ניתן דגש חשוב לשמירה על הנוף והסביבה. היתה הקפדה רבה על שימור הצמחייה המקומית ושמירת גיאוטיפים מקומיים, שילוב תנועת התיירים, בדגש על שמורות הטבע באזור, כמו מעיין עין מודע ושמורת האירוסים.
*   מרכז המבקרים גרמצ'ין פועל בחצר ביתה של חווה אלמו בבית שאן, מוקף בציורי קיר המתארים את החיים של ביתא ישראל בכפר יהודי טיפוסי באתיופיה. חווה מקבלת את פני המבקרים בלבוש אתיופי מסורתי ומציגה לתיירים ולישראלים המבקרים בביתה, עולם תרבותי של מנהגים ומסורת, מספרת על החיים באתיופיה ועל קשיי המסע הארוך לישראל וההשתלבות בארץ.
גרמאצ'ין שפרושו באמהרית – הגאווה שלנו, מטרתו לקרב בין תרבות יהודי אתיופיה לבין החברה הישראלית, ולחזק בקרב יוצאי אתיופיה את הגאווה במוצאם.




עצמאות
• ביום שני, 1 במאי, בשעה 11:00 עם הצפירה, נערכה האזכרה לחללי צה"ל בבית הקברות.
במעבר חד, נערכה בחדר האוכל ארוחת ערב חגיגית, כאשר מיד לאחריה נאספנו במגרש הטניס למפקד העצמאות. בתום הטקס המושקע והמרהיב, אשר לווה בדברי קריאה, בשירה וריקודים, נורו זיקוקין אל שמי הלילה.  לאחר מכן, הצעירים בגיל ובנפש התקבצו ב"גיציה" לשתיה וריקודים.

• ביום שלישי, 2 במאי, חגגנו את יום העצמאות ה- 69 למדינת ישראל, בהפנינג משפחתי.
משעות הבוקר הורגשה תכונה רבה. אורגנה פעילות לכל גיל: קיר טיפוס שהותקן על עץ אורן, אומגה שנמתחה מאורן לאורן, עמדות קליעה למטרה, משיכת חבל, מתנפחים, משחקי שולחן, והקרוסלה הופעלה לראשונה מזה חודשים.  במועדון לחבר הוגשו קפה ועוגות, אך גולת הכותרת היתה פתיחת עונת הרחצה בבריכה, בקפיצה קבוצתית למים.
לפעילות שעל פני הקרקע ובין העצים, נוספה פעילות אווירית - מטסי חיל האוויר, שהחרישו אוזניים, אך הרנינו את הלב.




הרצאות לוותיקים
• ביום שני, 15 במאי, במועדון לחבר התקיימה הרצאה מפי זהר פרושיאן – חוקר תרבויות והיסטוריון. הנושא: "מגלים את אמריקה מחדש". מי באמת גילה את אמריקה, מה קרה במפגש התרבויות אירופאים ואינדיאנים, ומדוע הנושא רלוונטי גם היום?
• ביום שני, 22 במאי, במועדון לחבר התקיימה הרצאתו של יעקב שורר – חוקר א"י, מרצה ב"אורנים" ועורך כתב העת "טבע וארץ". נושא ההרצאה היה תולדות רכבת העמק וסיפוריה.

בני מצווה במערת הפלמ"ח
במסגרת פעילות בני המצווה שלנו, נערך השנה ביקור משותף עם משפחותיהם, במערת הפלמ"ח.
מערת הפלמ"ח שימשה בתחילת המאה הקודמת ועוד קודם לכן, מקום משכן לרועים בדואים שנדדו עם צאנם במורדות הרי מנשה. עם עלייתו של קיבוץ משמר העמק לנקודת הקבע בשנת 1921, הפך המקום אתר משחק לילדי הקיבוץ.  בשנת 1941 כאשר הוחלט על הקמת הפלמ"ח, הפכה המערה לבסיס האימונים למחלקות המיוחדות של הפלמ"ח. כאן נאספו הלוחמים של מחלקת המסתערבים שפעלה בהסתר במדינות ערב השכנות, פה התאמנה המחלקה הגרמנית שחייליה נועדו להיטמע בקרב היחידות הגרמניות שלחמו במדבר המערבי בימי מלחמת העולם השנייה, ופה נועדו מפקדי הפלמ"ח לקראת יציאה לפעולות נועזות.  עם הקמתה של מדינת ישראל עמדה המערה בשיממונה עד ששופצה בשנת 1989 ע"י חברי משמר העמק והפכה לאתר מורשת המושך אליו קהל מבקרים מכל רחבי הארץ ומחו"ל.
בתוך המערה שמעו הנערות, הנערים ומשפחותיהם את סיפורן של היחידות המיוחדות ״המחלקה הגרמנית״, ו״מחלקת המסתערבים״, שרו שירים, צפו בסרט מרגש והשתתפו בכל הפעילויות הנילוות לביקור במקום.




ל"ג בעומר
כידוע, ל"ג בעומר נחגג כבכל שנה במלוא הדרו על הר מירון. התאריך 'יצא' בשבת. כדי שלא לחלל את קדושת השבת, נדחו החגיגות ליום ראשון. ואנו, צדיקים שכמותנו, בהתאם לצו הרב, דחינו את החגיגה ליום ראשון, 14 במאי. 
משום מה, יש איזו חדווה בהדלקת מדורה, והחברותא סביבה.
מדורות רבות הוצתו בשריד. הקיבוץ נוקה מכל קרש ופסולת הראויה להצטרף למדורה. נצרכו קילוגרמים רבים של תפוחי אדמה, פיתות, סלטים, שתיה וכמובן – מרשמלו.
התעוררנו בבוקר יום שני, לזיהום אוויר קשה..
"נו, ואיך היה במדורה?" נשאלנו..   -  "כיףףףף", ענו כולם.




חג השבועות
חג השבועות, הנקרא גם חג הקציר וחג הביכורים, הוא חג חקלאי המסמל את קציר החיטים, הוא אחד משלוש הרגלים, נחוג שבעה שבועות לאחר חג הפסח, שאף הוא חג חקלאי ומסמל את האביב ותחילת השנה המקראית.

• ביום שלישי, 30 במאי, בשעות הבוקר נראו ילדי הגנים הנרגשים, לבושים מחלצותיהם ונושאים סלסלות מקושטות ומלאות כל טוב.
בערב נערכה ארוחת חג חגיגית בחדר האוכל.  כמסורת שבועות, הוגשו מבחר סלטים, פלטות, לחמים, ממרחים, מרקים, פשטידות, פסטות וקינוחים. חדר האוכל המה אדם.
סביב שולחנות מסודרים במפות לבנות נהנינו מארוחה משפחתית טעימה.
עם ליל, רקדנו שבועות ב"גיציה", בניצוחו של די.ג'יי. בניה לב שלנו.

 
• ביום רביעי אחה"צ, 31 במאי, יצא מאזור מגדל המים מצעד קלאב-קאר'ס מקושטים (עגלות מהדורת 2017), אל עבר השדה, בו נערך טקס הבאת הביכורים.
מחצלות נפרסו, ארוחות ערב משפחתיות נאכלו, ובחסות התרבות חולקו לחמניות ושוקו.




SHAMING….
אלי – עובד הכלבו המסור, דואג לסדר את מיכלי הקרטון הריקים, במכולה הצמודה לקיר הכלבו, והנראית לכל מי שמגיעים לקניותיהם.  איני יודעת, אם מי מכם זוכר כיצד נראתה מכולה זו בעבר, אך מאז שאלי מסדר בה את מיכלי הקרטון, המראה הנגלה לעיני המבקרים באזור הכלבו הוא אסתטי ומסודר, לעומת ערימות פסולת קרטון, שנערמו וגלשו לסביבה, בעבר.
ביום שישי, 26 במאי, בהגיענו לעבודה – חשכו עינינו מן המראה. מיכלים קרועים וזרוקים בתוך המכולה ומחוצה לה, ופסולת שאין לזרוק במכולה כמו יריעות ניילון וקלקר – מושלכים בין הקרטונים.
להמחשה, צרפתי תצלום.
מי שמרגיש אחראי לזה – שיתבייש !!!
חשוב יותר:  כבדו את העובדים, את ציבור הקונים ואת המקום -  אל תעשו זאת שוב !!!




אבלות
• משתתפים בצער המשפחה במות החבר אודי אביבי. הלוויה התקיימה בשריד ב-2 ביוני.

הראפטינג שלי באתיופיה (סוף)



יום אחרון על הנהר, גדותיו הופכות מתונות. בשעות הצהריים הגענו ליעד הסופי - גשר בלה.
תחושת הישג מרגשת הציפה אותנו. אנו, בני אנוש 'ניצחנו' את הטבע ואף את חרדותינו הכמוסות. השלמנו משימה קשה מהיבטים רבים.  גאים בעצמנו.
פרקנו את ציודנו מן הסירות, ועל פי הוראת מדריכינו קיפצנו על הסירות כדי לרוקנן מניפוחן..




את הציוד העלינו למיניבוס שהמתין לנו, ונסענו בדרכנו צפונה לאזור אגמי השבר הסורי-אפריקאי דרך העיירה סודו (Sodo).



בשעות הצהריים, הגענו לכפר הדייגים אוואסה (Awasa) השוכן על גדות אגם, על שפתו פועל מיני-מפעל דגים.  עשרות ילדים מועסקים מבוקר עד ליל בדיג, ניקוי וסידור הדגים.
מאות שחפים מרחפים סביב בניסיון לצוד שלל, השקנאים גם כן שותפים לחגיגה, וכך גם המרבו. על ענפי העצים מטפסות עיזים המלחכות בנחת את עליהם.
בשוק הזה שעל גדת האגם, קנינו דגים נאים (בלתי מבושלים) ולחם מקומי קשה. סקרנותנו ורעבוננו גברו על הסלידה הראשונית, הכינונו סנדוויץ' דג נא, ואכלנו לתיאבון את אחד הכריכים הטעימים הזכורים לנו.




מרחק נסיעה קצר משאשמנה (Shashemene) נמצאים המעיינות החמים – Wondo genet. מים תרמו-מינרליים הבוקעים מן הסלע בטמפרטורות גבוהות, הופכים אתר זה לאתר בריאות ותיירות. יחידים מאתנו, שלא קצה נפשם במים, טבלו להנאתם במעיינות.
בסביבת אגמי השבר ביקרנו בשמורת הטבע אביאטה-שאלה (Abijatta  shalla), המהווה יעד מועדף לאלפי ציפורים כגון שקנאים, פלמינגו, סייפנים וקורמרנים, בנדידתן מארצות הקור.
בשמורה מספר מעיינות חמים, כמצופה מאזור השבר הסורי-אפריקאי.




את היום האחרון באדיס אבבה הקדשנו לשוטטות בשווקים.
התחברתי לסטודנט חייכני, אדיב, אינטלגנטי ודובר אנגלית, אותו שכרתי כמדריך ליום אחד, תמורת תשלום פעוט מבחינתי, אך עצום מבחינתו. שוטטנו בשווקי העיר, שם רכשתי כלים אותנטיים, קישוטים, מזכרות ותבלינים. כאות תודה, עם חזרתי לישראל, שלחתי אליו חבילת-ענק שהכילה בעיקר כלי כתיבה, מחברות, קלסרים וכדומה, שישמשו אותו בלימודיו. למגינת ליבי, החבילה יקרת הערך לא הגיעה מעולם ליעדה...

כחודש ימים לאחר שנחתתי בישראל, הפכתי לנתון סטטיסטי של משרד הבריאות – אחת מתוך 5 מקרים בשנה, של מחלת המלריה.
חום גוף כמעט 42 מעלות, הזיות, צמרמורות מרעידות גוף בלתי נשלטות, הקאות, ירידת לחץ דם דרסטית, ורמת המוגלובין נמוכה עד לכדי סיכון.
בבית החולים לא אובחנתי בתחילה כחולת מלריה. מצבי הדרדר והיה חשש לחיי.
מישהו מבני משפחתי העיר בפני רופאי, כי לאחרונה חזרתי מאתיופיה, ורק אז אובחנתי נכונה וזכיתי לטיפול המתאים.  התעוררתי מעילפוני כעבור מספר ימים, כשסביב מיטתי עדת רופאים ואחיות, מקשיבים לפרופסור בהסברו על מלריה.. "הבהלת אותנו, חשבנו שאיבדנו אותך..", אמר הפרופסור.  וזה היה אמור לעודד או להצחיק אותי ??
סה"כ אושפזתי 4 פעמים, עקב הטיפול הלקוי לו "זכיתי" בבית החולים. כעבור כשנה נרפאתי לחלוטין.

למרות החיסונים הרבים והגלולות נגד מרעין בישין – 'הותקפתי', כמו חלק מחברי הקבוצה, בפשפשי-חול.  רגליי כוסו בפצעונים, אשר גרמו לגירוד טורדני ובלתי נשלט, שגרם לפציעות קשות ומכוערות בעור הרגליים.
באחד מבקוריי במרפאתו, שאל אותי פרופסור דן:  "האם זה היה כדאי" ?,  כשהתכוון למלריה הקשה עקב מסע ראפטינג באזורים שכוחי-אל בגילי המופלג, ואף קיווה בשאלתו שאכה על חטא..
"כמובן, אני מוכנה לצאת לשם כבר עתה", עניתי לתדהמתו, נרגשת מזכרון החוויה האדירה.



 

























 














 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים