כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


   
"חודשי חופשי" - סיכום חודש מרץ 2017 
 
מאת: שלי כהן-לב
(עד) לא ידע ? אל תאמרו "לא ידענו"...
תהלוכת פורים הראשונה נערכה בתל אביב בשנת 1912 ונקראה "קרנבל פורים". עדויות מספרות כי הייתה ססגונית, גדולה ויפה מאוד. היא כללה בובות ענק, תזמורת ומאות ילדים מחופשים ברוח החג. בשנת 1932 קיבלה את שמה הנוכחי "עדלאידע".  בתקופת מלחמה העולם השניה לא נערכו תהלוכות. העדלאידע חודשה בשנת  1955, והמסורת נמשכת עד עצם היום.


מאת: שלי כהן לב  |  פורסם בתאריך: 3/4/2017 
שפע איחולים וברכות חמות
• ללוטם ועטר קרן להולדת הבת – גוני, אחות לנעם. ברכות לסבא רבא אפריים, לסבתא שרה ולסבא שי, וגם לדודים פלג ונרי ולכל המשפחה.
• לסבתא עדה רון, להולדת הנכד, בן ליוני וליאור, אח לעדי ועילי. ברכות לכל המשפחה.
• ליסמין ועומר ניר להולדת הבן. ברכות לסבתא הגר וסבא אבי ולכל המשפחה.
• לסבים ענת ואמנון דנציג, להולדת הנכדה - אילה, בת לאלמוג ועליזה,
אחות ללביא ונבו. ברכות לכל המשפחה.

טיולי הקיבוץ
2 טיולים התקיימו, בחודש אביבי זה:

• בשבת, 18 במרץ, יצא לדרך טיול הקיבוץ לנחל צבעון.
להלן רשמיה של חווה בומס:
"הפעם היה לנו טיול אתגרי.... יצאנו לטיול יומיים לאחר הגשמים ובחלק מהדרך עדיין היה בוץ. לפי עצת המדריך, אנשים היו מצוידים בבגדים ונעלים להחלפה, שבחלק מהמקרים היה להם שימוש.
המסלול כלל חלק משביל ישראל וחלק הליכה בין סלעים וירידה בין מצוקים.  הלכנו כ – 6 ק"מ בערוץ נחל יפהפה, כשהפריחות והריחות מנעימים את זמננו. הפחד היה שמישהו לא ימעד או יחליק בדרך. היו הרבה גילויים של עזרה הדדית במהלך הדרך וזה נחמד. לחלק מהמטיילים המסלול היה קשה, אך בסיכומו של דבר עברנו אותו בהצלחה ובשלום.
למישהי שהיה קשה יותר, המדריך דאג ברגע שאפשר להסעה עד למקום האוטובוס שחיכה לנו. וכל הכבוד למטילים שצלחו את הדרך.
אחת ההפתעות היתה שור ענק שפגשנו בדרך – מחזה לא שגרתי במחוזותינו.
לסיום הלכנו בשביל החידות בהרי נפתלי שהוקם לזכרו של הטייס רן כוכבא. החידות קשורות לאירוע נפילתו של רן ויש גם תשובות בהמשך. השביל, הנוף והתצפית מקסימים. באנדרטה שבקצה השביל יש גם שיר של נתן יונתן".




•  ביום חמישי, 30 במרץ, יצא הטיול לזכרון יעקב.
מסכמת תמנע ליבנה:
"טיול ותיקים ופנסיונרים בהדרכתו של עמי. הפעם נרשמו הרבה חברים. ביקרנו בחוות
בית-אל שנוסדה במאה הקודמת עיי אמה ברגר, והיום מבוססת על עיקרון הקיבוץ השיתופי. החברים בו אנשים מאמינים וטובת הכלל והאחר אמונתם הם אוהבי ישראל . רובם ממוצא גרמני, מתקיימים מתעשיות שונות כמו מסננים לממ"דים, ומיצרים מאכלים וקינוחים הנמכרים בחנות מלאה כל טוב. קיבלנו הסברים ונישאלו הרבה שאלות ממש הוקסמנו איך קהילה כזאת שורדת ושומרת על עקרונותיה כל כך הרבה שנים. הסיפורים והאהבות של המשפחה סופרו ע"י עמי. ביקרנו בספסל האוהבים וקינחנו בפיקניק. חזרנו עם טעם של עוד".




קבלת  שבת
• ביום שישי, 10 במרץ, ארחנו במועדון לחבר את סא"ל במיל' מג'די מזאריב, הלוא הוא גיסה של עפאף מזכירת המרפאה. מג'די סיפר לנו על גיוס בדוואים לצה"ל, ועל יחסי בדוואים-יהודים בעמק יזרעאל.
• ביום שישי, 24 במרץ, ארחנו את אורי שחם (שלנו), ראש לשכת מנכ"ל מד"א. שמענו סיפורים מהשטח..
• ביום שישי, 31 במרץ, ארחנו את אורי ארנון, בנושא: סלע קיומנו – מחשבות על סלעים ואנשים.

נשים, נשים
ביום רביעי, 8 במרץ, צויין יום האשה הבינ"ל.  גם נשות שריד מכל גיל וסטטוס, נקבצו במועדון לחבר, לערב נשים מהנה במיוחד. 




ארועי פורים
• בשבת, 11 במרץ, נחגג הפורים לילדי שריד.  בשעות הערב נערכה עדלאידע ליד מגדל המים, אח"כ, באולם הספורט צפו הילדים והוריהם בהצגה מופלאה, פרי עטה של מיטל פישל-ילינסקי, אשר התאימה את ההווי המקומי לעלילת מגילת אסתר. במשך 50 דקות, צפינו בהנאה רבה בשחקנים והשחקניות, הילדים והילדות המוכשרים שלנו.
מי שנבצר ממנו להגיע, יכול להתרשם בקישור לסרט, אותו צילם והפיק רון ברק:
https://www.youtube.com/watch?v=Nylbx0gnf5U




מיד לאחר ההצגה התכנסו המשפחות בחדר האוכל לארוחה חגיגית, אשר כללה פשטידות ועוגות, ובעוד הלשונות מתמוגגות – החלה מסיבת just dance  לילדים.



• רותי פינקל ארגנה לוותיקים שמחת פורים, ביום שישי, 17 במרץ במועדון לחבר, עם "שלישיית צליל גליל" מקיבוץ מחניים, הלוא הם עירית כץ, ספי קרניאלי ויוחאי כץ, אשר שרו וניגנו בגיטרה, סקסופון וחליל.  וותיקינו ? כטוב ליבם בפונצ' – הצטרפו לשירה, צחקו ושמחו.

• ביום שישי, 17 במרץ, בלילה בלילה, באיחור אופנתי-מסורתי של שבוע, התקיימה מסיבת הפורים של שריד, בחדר האוכל. הנושא: "שולטת" !!. באמצעי התקשורת קיבלו נשות שריד חיזוק וברכות, מפי שדרניות טלוויזיה וידועניות בחברה הישראלית.    בנות, עשיתן היסטריה.
תופתעו אם נאמר, כי הנושא נבחר ע"י נשות שריד?? ובכן, גם פורים נקלע אל הטרנד של 'העצמה נשית'. עבודה רבה הושקעה בעיצוב התפאורה וההכנות לקראת מסיבת פורים מוצלחת. לערב אחד, פירגנו גברי שריד לנשים, כאשר הבליטו את צד הנשי שלהם לעיניי כל.. אלכוהול נשפך כמים, וצמד הדי.ג'יי'ס  - ראובן ובניה בזה אחר זה, הרקידו את החוגגים.




המועדון לחבר רוחש
• ביום חמישי, 16 במרץ, התקיימה הרצאתה של הקרימינולוגית דר' לימור יהודה – מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי. תחומי התמחותה: נערות במצוקה, עבריינות נוער, אמפתיה, תקשורת בינ-אישית, יחסי ערבים יהודים, טרור ופשיעה, שיפוט מוסרי, פיוס.
 
• ביום חמישי, 30 במרץ, נערך מפגש פנסיונרים וותיקים עם מורן גלאון, מכפר תבור, בהרצאתו המרתקת על מאיר אנשל רוטשילד – סוחר בגטו של פרנקפורט, שהקים את אימפריית רוטשילד.
מורן הוא דור חמישי למשפחת גולדמן, ממייסדי המושבה ראש פינה, ודור רביעי למייסדי המושבה כפר תבור. עוסק במחקר היסטורי של מושבות העלייה הראשונה, ונושאים היסטוריים אחרים. מעיד על עצמו, שהוא טייל בנשמה.


• במועדון לחבר מוצגת תערוכת הציורים והמנדלות של גלעד מי-עולם.



לזיכרו
ביום שישי, 31 במרץ, כמדי שנה, נערך ב"גיציה" ערב של מוסיקה, אהבה וגעגועים לזיכרו של רון אייזנר. התקבצו יחדו חברים ומשפחה להופעה של הלהקה של רון ואומנים שונים.

הראפטינג שלי באתיופיה

 


מתנת יום הולדת שהענקתי לעצמי בספטמבר 2001 היתה שבועיים מסע ראפטינג בנהר האומו באתיופיה.
לא אלאה אתכם בהכנות ובגיבושים שקדמו למסע, ואפילו לא בחששותי מפני האתגר, שלדעת רבים ממקורבי לא התאים לגילי ולנסיוני (בעיקר לחוסר נסיוני), שהרי איני יודעת לשחות אפילו..     "משוגעת!!", אמרו לי..
ההרפתקה שנראתה בלתי אפשרית, קסמה לי אף יותר בשל הקושי שהוזהרתי מפניו.
טיסת "אתיופיאן אייליינס"  נשאה אותנו לאדיס אבבה, בירת אתיופיה.
 
את שלושת הימים הראשונים הקדשנו להכנות לקראת המסע, לסיורים בעיר, לבילויים ולהכרת התרבות האתיופית. התחלקנו לקבוצות קטנות, כל קבוצה קיבלה מספר משימות. בתום היום נערמו במקום התכנסותנו פירות וירקות, מזון יבש מכל סוג, תבלינים, שימורים וכל מה שבן אנוש עשוי להזדקק למחייתו למשך 9 ימים "על אי בודד". כל עגבניה, כל מלפפון או תפוח אדמה, כך גם כל יתר הפירות והירקות ארזנו אחד-אחד בנייר עיתון והכנסנו בצפיפות ובתשומת לב רבה לחביות הפלסטיק הכחולות, שנאטמו היטב.
היום המיוחל הגיע. העמסנו את הציוד ונסענו לכיוון דרום-מערב, אל עבר גשר גיבה, שם ננפח את שלוש סירות הגומי, נעמיס עליהן את הציוד הרב, ויחל המסע בן כמה מאות קילומטרים במורד נהר האומו, הידוע באשדותיו הקוצפים והמסוכנים.
3 סירות גומי עמוסות לעייפה בחביות אטומות בפני מים, מלאות במזון וציוד שיספיקו למשך 9 ימים בתנאי שטח קשים ומסוכנים, ללא אפשרות קבלת עזרה. 14 צעירים, 3 מדריכים מנוסים ומקסימים, ושני 'מבוגרים' – אני וידידי.




יצאנו לדרך, לעיניהן הסקרניות של קבוצת מקומיים גדולה, אשר ליוותה אותנו מרגע הגיענו לגשר.
נרגשים כילדים, חבשנו את אפודי ההצלה ואת הקסדות, אחזנו במשוטים, ולאחר מספר הוראות והדגמות -   הופה...אנו שטים !!!   אהההה משחק ילדים, חשבתי. קלי קלות.
לא בכדי, נבחרו מספר הקילומטרים הראשונים לשיט באזור שקט ושלוו, כאשר מי הנהר החומים זורמים לאיטם, ואנו נהנים מן הטבע סביב.  כן, ניסו להלחיץ אותנו בסיפורי אימה אודות אשדות מסוכנים ומעברים קשים... אך המראות סביב סתרו את דברי החכמים, ואנו זחוחים ומאושרים שטנו במורד הנהר האדיר.



המשך בחודש הבא...


























 





 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים