כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


טרוף טורף הגדי - מאת: צפירה יונתן

 
בלב השדה הפורח עומדים הפעוטים עטורי 'כאפיות' ושואגים ומחרים אחרי הגננת
דם - דם, כינים – כינים , ערוב---ערוב ומילים אלה , אני מניחה מהדהדות שוב ושוב בראשיהם 
לפחות למשך ימי הפסח ואולי גם הרבה מעבר לזה.
ומגיע גם תורו של ה'חד גדיא'  והגדי האומלל שנקנה בתרי זוזים ונטרף וכולי' .
וזו רק תחילת שירת הייסורים והאלימות , אותה מזמרים ילדינו בחן ובתחפושות פורימיות.
בליל הסדר הקיבוצי קראו  את נוסח ההגדה שערך מרדכי אמיתי, ובו פרקי ספרות שלא 'נגעו' בהגדה המסורתית, אלא פה ושם. ויותר מאוחר באה חוה אלברשטיין וזימרה לנו 'חד –גדיא' שונה בתכלית.
אבל עם השנים, מה  שנמחק ונזרק דרך הדלת, חדר ופרץ דרך החלון- חזרו ושבו לספרוני ההגדות בקיבוצים- מילים המעוררות יצרים של שנאה ונקם  מעבר לאלפי שנות – "עבדים היינו" למי למי.... וצר לי על כך.
ומה הועלתי  בדברי? ישפוט מי שישפוט, ואני את שלי אמרתי

 
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים