נס דב

בן שושנה ושמעון

נולד ב- 26.6.1905 בעיר דרוהוביץ' בפולין


בשנת 1926 עלה לארץ, תחילה לחיפה ומשם לקיבוץ מרחביה

בשנת 1938 הצטרף לקיבוץ שריד

נפטר ב- 30.6.1982
 
 

יש אדם שזיקנתו יפה ומעטרת את חייו ככתר, אך יש אדם שזיקנתו קשה ועצובה, ואנחנו בני האדם זכרוננו קצר, ולכן נוטים אנו לשפוט ולהעריך את זולתנו על פי ראות עינינו בהווה בלבד, ובכך גורמים עוול רב לאנשים טובים ויקרים כאשר אנו מתעלמים מעברם, שכן האדם הוא סכום חייו ומעשיו בימיו הטובים והפחות טובים.
אבי נולד למשפחת עובדים בדרוהוביץ'. בנערותו הצטרף אל תנועת "השומר הצעיר" בעיר הולדתו, אף על פי שהיה עסוק בטיפול במשפחתו לאחר מות אביו ועזר לפרנסתה, בנתינת שעורים פרטיים אחרי הלימודים ובטיפול בבית ובאחותו הצעירה, שלימים הצטרפה למפלגה הקומוניסטית, נרדפה ואף ישבה בבית הסוהר.
במסגרת התנועה הגיע לקיבוץ מרחביה והקים משפחה עם אמי. לקיבוץ שריד הצטרפו הורי לאחר שהות של שלוש שנים בחיפה, במהלכן עבד אבי בבנין והיה חבר ב"ליגה הסוציאליסטית". בעקבות היכרותם עם אהרונצ'יק כהן, שהיה לן בביתם בתקופת פעילותו במפלגה, הצטרפו הורי לקיבוץ שריד, אף על פי שהיו מועמדים לקבלת דירה בשיכון הפועלים בקריית עמל.
גם בשריד עבד אבי בכל עבודה שהתבקש, על אף הפגיעה בבריאותו,  בשנות עבודתו הקשות בשדה וביבוש ביצות בעמק ובטנטורה, ועל פיגומי הבנין בחיפה, ומילא את חובתו במקצועיות ובמסירות רבה, אם זה בפלחה, בעגלונות או על הטרקטורים הראשונים בעבודות החריש והזריעה, יוצא בלילות, בתקופת המאורעות, עם המאוזר בנרתיק העץ להגן על עצמו,  בפני הפורעים ומציתי השדות, או על הסקרייפר בהקמת שדות התעופה של האנגלים בג'נין וּבבֶּצת במלחמת העולם השנייה, או בכל סוגי עבודות בניין שדרשו מומחיות ומקצועיות.
יותר מאוחר עבר לעבוד בנגריה, במקום בו הגיע לביטויו כשרונו המיוחד באמנות הכפיים,
ורק לאחר תאונת נפילה מגג בזמן התקנתו, עבר לעבוד בעבודות קלות יותר, והאחרונה בהן בכריכיה שם מצא סיפוק לכשרונותיו ואהבת הספרים שלו.
אולם לא רק איש עבודה היה אבי, ומעבר לשעות עבודתו  היה מעורב בחיים הפוליטיים בארץ ובקיבוץ, אוהב ספר, קורא בכתבי עת ומרחיב דעת כל ימיו.
לא איש חברה היה אבי, ולאחר שנפגע עמוקות בקיבוץ מרחביה, היה זהיר בבחירת חבריו.  אך מעט החברים שהכירוהו מקרוב ידעו להעריכו.
גם איש משפחה למופת היה, אב נפלא חם ודואג על אף מגבלות החינוך המשותף, שומר על קשר מתעניין וכותב גם כשהייתי במשמר העמק ובצבא.
כמו-כן היה סבא נפלא לנכדים. ועל הכל היה חבר מסור ורע אוהב בלב ונפש לאמי כל ימי חייהם המשותפים, תומך בשעות מחלתה הקשות ומחזיק בידה בשעת פטירתה בבית.
לאחר פטירתה של אמי כבה אבי, מצבו הלך והדרדר ולבסוף ויתר.
קשה ביותר היתה שנת מחלתו האחרונה, בעיקר בחודשי המלחמה והדאגה לנכדים.
לנוכח המכה הקשה, בנפילת צעירים, כאילו מתמעט הצער על אדם שזכה להגיע לזקנה,
אולם למשפחתו ואוהביו זו אבדה, וכל אדם לוקח עימו פיסת חיים, כאשר כבה עולמו.
נזכור אותך אבא וסבא בשנותיך הטובות והיפות.

 

 
   
* * * * * * * * * 

 דב אבא לעדה וסבא לנכדים

 
 
עדה (נס) חרמוני. מתוך ספרה "האשה מן החלון"
 

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים