כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


דף הבית >> ערוצים >> תרבות ופנאי >> ארכיון תרבות ופנאי >> קבלת שבת עם חגי ספר
קבלת שבת 7/12/12 | בשעה 19:45 | במועדון לחבר
והפעם: עם חגי ספר,
"המכבים ישובו לתחייה": מורשת המקבים בתעמולה הציונית.                                איור: דרור נץ

 

ראשי פרקים למורשת מרד המקבים וחנוכה במסורת חז"ל ובהגות הציונית
1) שני המקורות לתודעה שלנו על מרד המקבים וחג החנוכה: מקורות חז"ל שמתארים את מרד בית חשמונאי כמאבק למען ישועת המקדש והפולחן מהגזרות הדתיות, המקורות הציוניים שמתארים את מרד המקבים כמאבק דתי לאומי לשחרור מעול הכיבוש הנוכרי.
 
2) מקורות חז"ל: העמדת בית חשמונאי בשורה עם מושיעי ישראל בכל הדורות, המכנה המשותף של הנס הבא מידי שמים, ההתמקדות בהצלת המקדש והפולחן מהגזרות הדתיות והטומאה שגזר השלטון הנוכרי.
 
3) המקורות הציוניים: באים לבסס את הזכות של העם היהודי על ארץ ישראל על פי העקרונות הלאומיים המקובלים בתנועות הלאומיות באירופה מצד אחד והמאפיינים המיוחדים של העם היהודי מצד שני, הייחוד של העם היהודי החסר את המכנה המשותף המרכזי ביצירת התודעה הלאומית וכולל ישיבה לאורך דורות בטריטוריה משותפת, ההכרח לכן להתמקד בהשגת הטריטוריה על הזיכרון ההיסטורי של ריבונות יהודית קדומה בארץ ישראל, מכאן המהפכה המחשבתית לעומת מסורת חז"ל שהצניעה את הצד ההיסטורי הלאומי, מכאן החיפוש של מקורות ספרותיים וחומריים שיבססו את טענת הבעלות ההיסטורית של היהודים על ארץ ישראל, מכאן השימוש בדוגמאות של מעשי העם והנהגתו במאבקם בשלטונות הנוכריים כדי להשיג את העצמאות.
1.3) הפיכת מרד המקבים לסמל של המאבק לשחרור מעול השלטון הנוכרי וכינון שלטון יהודי ריבוני על המולדת: המקור ההיסטורי של ספרי החשמונאים, הדמיון למאפייני המאבק הציוני המודרני של רדיפת היהודים, התלכדות העם תחת הנהגה חדשה, המרד נגד שלטון האימפריה הנוכרית על ידי מלחמה של חלשים מול חזקים, מעטים מול רבים, השגת הניצחון וכינון השלטון היהודי, הכיבוש של ארץ ישראל מידי הנוכרים היושבים בה.
 
4) ההגות הציונית בגולה: מהתודעה הפסיבית של חז"ל לתודעה האקטיבית של הצורך להילחם באנטישמיות על ידי השיבה אל הארץ, בניינה וכיבושה על פי הדוגמא של החשמונאים.
1.4) הרצל: השימוש בדוגמא של המכבים להמחשת השיבה אל הארץ, העבודה למען בניינה והפיכתה למולדת הריבונית של העם היהודי.
2.4) ביאליק וטשרניחובסקי: נקודת המוצא הציונית של המאבק באנטישמיות, הפיכת המכבים לסמל הלחימה של העם היהודי כנגד הדיכוי של הנוכרים סביבם, הנכונות להילחם על הזהות הלאומית מול הגויים מסביב לעומת הכפיפות וההשלמה, מהמכנה המשותף הדתי מסורתי לזהות הלאומית דרך מוטיב הגבורה של המכבים כניגוד לכניעה של היהודי הגלותי.
 
5) ההגות הציונית עם השיבה לארץ בתקופה הטורקית והבריטית: נקודת המוצא של השלטון הטורקי והבריטי, המכבים כסמל הגבורה וההקרבה בלחימה על שחרור הארץ, הדוגמא של מלחמת חלשים מול חזקים, מעטים מול רבים, בהשגת המטרה שלמענה נלחמים.
1.5) זרובבל גלעד: עיצוב דמות החלוץ הציוני בעליה השניה היורש את החשמונאים והקנאים, בונה את הארץ ונלחם למען שחרורה על ידי ההקרבה העצמית.
2.5) ז'בוטינסקי: השימוש בדמות הלוחם המכבי כדוגמא למתגייסים ללגיון היהודי בכיבוש הארץ במלחמת העולם הראשונה.
3.5) יצחק שדה: השימוש בדוגמא של מלחמת החשמונאים כמודל לפלמ"ח במאבק נגד הבריטים בהקמת תנועת המרי.
 
6) השימוש בלקחים של מרד המקבים לביסוס העמדות הפוליטיות על דרך הנכונה להקמת הבית הלאומי: ההשוואה בין המאבק לשחרור מהשלטון של האימפריה ההלניסטית הנוכרית למאבק לשחרור מהשלטון של האימפריות העות'מאנית והבריטית.
1.6) רחל ינאית בן צבי: הלקח של הציונות הסוציאליסטית ותנועת הפועלים, המלחמה העממית של עובדי אדמה כנגד השלטון הנוכרי למען הקמת שלטון סוציאליסטי.
2.6) הלקח של האצ"ל: המלחמה הכפולה נגד הנהגת העם המשתפת פעולה עם השלטון הנוכרי ועם השלטון הנוכרי, המלחמה כנגד
 
השכנים העויינים (הערבים), השלטון הנוכרי (הבריטים) וההנהגה המתייוונת (הסוכנות היהודית).
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים