כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


רשי ספר ואני - מאת: יוסי נץ

המים זוכרים - מחזה מאת שילה סטפנסון
קיבלתי הזמנה להצטרף לנסיעה לבית צבי לצפות בהצגה – המים זוכרים שרשי שלנו נוטל בה חלק. האמת? חשבתי : לנסוע קרוב לשעתיים לרמת גן, לצפות בהצגה שאין לי מושג מהי ואז, לאחר כל זאת שוב לצאת למסע מפרך הביתה... האם אני בנוי לזה. . .
אבל אז מנגד: אבל רשי – החמוד והאהוב עלי עוד מהיותו ילד רך.
רשי שגדל והפך למי שכוווולנו אוהבים לאהוב. היי, למה לא בעצם?
נסעתי להצגה, יחד עם מוטה. התלווינו לעירית וחגי ונסענו. כמו שאומרים באנגלית : טו קט א לונג סטורי שורט – ההצגה הייתה נפלאה. היא זרמה כשמה. שלש הדמויות המובילות – האחיות מרתקות –
כל אחת בדרכה. האחות המובילה – מרי הרופאה ובן זוגה הנשוי לאחרת -  מייק, הממאן בתרוצים להפרד מאשתו, תרזה – אשה מתוסכלת ובעלה – רשי המתוסכל במידה שווה, אך הם מעמידים "פסון" של זוג מאושר, וקתי האחות הקטנה הדמות הטרגית ביותר בין השלש ובן זוגה שהיא עורגת אליו – חבייר שמפנה לה כתף קפואה ואומר לה "להתחפף" מחייו.
העלילה קלחה בקלילות. הדמויות הלכו והצטרפו אחת לאחת ומפזל הפכו לפסיפס מרתק. מה אומר לכם. מזה נהניתי. זה היה יום שישי שנוצל בכיף גדול ואני אסיר תודה לעירית ספר שזיכתה אותי בהזמנה לחזות ברשי שלה ושלנו בתפקיד דרמתי לעילה ולעילה.
אחלה

 
יוסי נץ
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים