|
לזכרו של אפא, שהוסיף הרבה הומור וצבע לחיינו האפורים.
כתב: דני נימרי מתוך הספר "חלום פתוח"
שיצא לכבוד יובל ה- 75 לשריד.
השעה היא ארבע לפנות בוקר בדיוק, והשעון המעורר ענק המידות מצלצל בביתו של אפא בצלצול המסוגל להעיר גם מתים.
בתנועות חדות ומדויקות, כפי שהוא עושה מזה שנים רבות, לובש אפא את בגדי החאקי הנצחיים שלו - מכנסים רבי כיסים וחולצה, שעשויה למעשה מהרבה טלאים מחוברים, מוכתמת ומרובבת בשמן מכונות, ובשכבות רבות של זיעה שיבשה וזקוקה נואשות לכביסה…
בשעה ארבע ועשרים יוצא אפא מחדרו ופוסע בכבדות לעבר חדר האוכל. הוא גורר אחריו עגלה דו-גלגלית שעליה פח ישן עטוף בשק וקלקר מיוחד.
על אף שזהו חודש אוגוסט החםבחודשי השנה, מזדקרת מהעגלה מטריה צהובה,"על כל צרה שלא תבוא."
במטבח כבר ניצבת על משמרתה מלכה רובינפלד,שהכינה מבעוד מועד פרוסות של נקניק, גבינה צהובה וחביתות לכל עובדי השדה.
אפא לוקח מהכל וביד רחבה.
השעה היא ארבע וארבעים כשהוא ניגש להכנת המשקאות.
מהקלקר בעל הפתח הרחב במיוחד הוא שולף שמונה
בקבוקים קטנים. בכל אחד מהם יכין משקה שונה:
בקבוק ראשון - מים קרים.
בקבוק שני - סודה קרה.
בקבוק שלישי - סודה עם פטל.
בקבוק רביעי - תה עם סוכרזית.
בקבוק חמישי - קפה בוץ בלי חלב ועם סוכרזית.
בקבוק שישי - קפה בוץ עם חלב ובלי סוכר.
בקבוק שביעי - נס קפה עם חלב וסוכר.
בקבוק שמיני - נס קפה בלי שום תוספות.
|
בטעינה...