כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


דף הבית >> אודות שריד >> » סידרת כתבות על תולדות שריד >> אפילו הטמפלרים ביקרו בכניפס
 

 אפילו הטמפלרים ביקרו בכניפס,
 והרבה הרבה זמן לפנינו...*
 מאת: דני נימרי

 

פורסם בתאריך 4/9/2011  |  מאת: דני נימרי  |  צילומים: יוסי ריגלר 
 

 

"בסתיו 1867 הגיעו לארץ יתר חברי הקבוצה, שמנתה סך הכל 23 מבוגרים
ו - 5 ילדים. המוות והמחלות של חבריהם שהתיישבו בכניפס הרתיעו אותם והם בחרו להתיישב בסמוניה. (שימרון)"

 הטמפלרים – חברי "חבורת המקדש", הקימו באמצע המאה ה - 19 תנועה דתית – פרוטסטנטית, בדרום גרמניה. החברים בתנועה זו רצו להכשיר את הקרקע לקראת קירוב הגאולה ושובו של ישו. הם ראו עצמם כיורשים של עם ישראל, לו הובטחה הארץ בכתבי הקודש, והבינו שהמשימה הקשה המוטלת עליהם תושג רק בדרך של מגורים ועבודה קשה בארץ הקודש. הם שאפו לקיים מודל של חיים אידיאליים באמצעות הקמת כפרים יצרניים.

האם האקליפטוסים שרדו מאז ימי הטמפלרים?
 
בפועל הייתה התנועה קטנה וחלשה. מנהיגי התנועה שיצאו לסיור בארץ כבר בשנת 1858, מצאו שתנאי התברואה, יחס התושבים המקומיים ויחס השלטון התורכי, עלולים להכשיל את נסיון ההתיישבות שלהם עוד בראשיתו.
לקראת סוף המאה ה – 19 ותחילת המאה ה – 20 התיישבו כמה מאות מחברי התנועה במספר מושבות ברחבי ארץ ישראל (אלוני אבא, בית לחם הגלילית, בני עטרות, שרונה וכו').
אך עוד קודם לכן, ובניגוד לעמדת מנהיגי המסדר הטמפלרי, החליטו כמה צעירים חסרי סבלנות, על דעת עצמם, לצאת ולהתיישב בארץ הקודש, בתכנון ובמימון עצמי.
 
ניסיונות של גרמנים בודדים כאלה, בני המסדר הטמפלרי, החלו כבר משנת 1860. הם יצאו לפועל בעיקר בנצרת, מג'דל (מגדל העמק) ושמוני (שימרון).
מטרתם הייתה לעבד את שטחי האדמה בעמק יזרעאל, שהיו מפונים באותה עת מישובי קבע, ואדמותיו הפוריות זכו לפרסום רב בעיתונות של המסדר.
בשנת 1866 הגיעה לארץ חבורה קטנה נוספת של בני המסדר והצטרפה לקבוצה שכבר שהתה במג'דל ובג'ינג'ר (גניגר).
באביב 1867, עזבה אותה חבורה קטנה את מג'דל והתיישבה בכניפס הסמוכה –
"כפר קטן הרוס ברובו, שהיה בו רק קומץ מתיישבים, שהסתופפו סביב לשרידי מבצר מימי דאהר אל עומר"... (שליט הגליל במאה ה- 18).
הם בנו על הגבעה כמה בקתות עץ והחלו לעבד את אדמת העמק אותה חכרו, כמקובל בימים ההם, תמורת חמישית מהיבול.

..."המושבה התנחלה בעמק יזרעאל, שעתיים מנצרת בישוב הנטוש – kunifis....
כבר בחודש אוגוסט נפטר אפינגר הצעיר ממחלות שפרצו בין המתיישבים בקוניפיס. מקומה של קוניפיס בעמק חם ולח הוכר כלא בריא... היפ החלים אבל נתקף בקוניפיס לפתע ממחלה חדשה כאשר מוקדם מדי התאמץ לדוש את תבואתו שהשאיר, ונטוש מכל סעד אנושי נכנע תוך לילה למוות"...

..."בינתיים חכרו היפ והמתיישבים עימו, את אדמת הממשלה בכניפס, חמישית מהיבול היו צריכים למסור כדמי חכירה. הקציר עלה יפה והחלו לבנות בתים... באופן פתאומי ובלתי צפוי מת גוטליב אפינגר הצעיר, ב – 20 לאוגוסט 1867 בכניפס ונקבר שם"...
..."המתיישבים הצעירים הצליחו אמנם יפה בגידול היבולים, אך לא הצליחו להסתגל לתנאי המקום הקשים: החום המעיק, מי מעין תל שדוד שהיו מזוהמים וכן התזונה הלקויה. כתוצאה מכך פרצו מחלות בקרב המתיישבים. שניים מהם מתו והיתר חזרו למג'דל ולמקומות אחרים"...

..."בסתיו 1867 הגיעו לארץ יתר חברי הקבוצה, שמנתה סך הכל 23 מבוגרים
ו – 5 ילדים. המוות והמחלות של חבריהם שהתיישבו בכניפס הרתיעו אותם והם בחרו להתיישב בסמוניה. (שימרון). גורלם לא היה טוב יותר מאשר של אחיהם שהתיישבו בכניפס, ולאחר שנה, בה כמה מהם מתו ואחרים חלו במחלות קשות, ורכושם ברובו הושמד ונגנב, הם התייאשו והחליטו לעזוב"...

(כל הקטעים הנ"ל לקוחים מהעיתון של הטמפלרים – "ורטה" ומפרסומים שונים בגרמניה באותה עת, כולם מהארכיון של יעקב זרחי מגניגר).

עמינדב חרמוני טען בזמנו, שאבנר אבלס סיפר לו, שבשנות השלושים המאוחרות של המאה העשרים, הוא פגש כמה גרמנים טמפלרים שהתגוררו דרך קבע בבית לחם הגלילית, כאשר סיירו בדאר טאוויל.
הם סיפרו לו שההתיישבות הטמפלרית בשנת 1867 היתה באיזור דאר טאוויל.
כנראה שטענה זו נכונה וניתן לקחת כאן בחשבון לפחות שני גורמים:
א. כביש חיפה עפולה טרם נסלל ולכן, הגבעה שעליה יושב היום הקיבוץ הייתה מחוברת באופן טבעי לגבעת דאר טאוויל, והן היו למעשה, גבעה אחת, מעין שלוחה מאורכת, שכונתה כנראה כולה בשם כניפס.
ב. יער מסריק עוד לא ניטע והשטח כולו היה חשוף לגמרי וגם מסיבה זו, נראה השטח כגבעה אחת.
גם אריה דרסלר, חוקר תולדות ההתיישבות הטמפלרית, אמר לי בזמנו, שלדעתו, הטמפלרים התיישבו לא רחוק מדאר טאוויל, באיזור בו מצוי היום בית הקברות של שריד.

ד"ר אבנר רבן מרמת דוד, סיפר לי לפני שנפטר, כי עוד בסוף שנות השבעים של המאה העשרים הוא ראה בצד המערבי של דאר טאוויל, בשולי הגבעה הגובלים בשדה, שני קברים של טמפלרים. לעדות יחידה זו, לא נמצאו כל אסמכתות נוספות. (אפילו הטמפלרים שסיירו כאן, כאמור, בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת, כתבו בעיתונם, שצר להם על כך שהמצבות נעלמו, כאשר השדות נחרשו).

אם כך, מה נותר מאותה אפיזודה קצרה ועגומה שנמשכה רק כמה חודשים?
מצבת אבן מרשימה לזכר הטמפלרים שמתו בכניפס, מג'דל וסמוניה, ניצבת בבית הקברות של הטמפלרים בחיפה. ואולי, אולי גם עצי האקליפטוס והברוש, הנטועים בשולי דאר טאוויל. שכן לדעת כמה חוקרים, הטמפלרים היו הראשונים שהביאו לארץ את עץ האקליפטוס כסגולה לייבוש הביצות. כמו כן, מקובל לחשוב, שהערבים לא נהגו לנטוע עצי סרק.

כמה שנים מאוחר יותר הגיעו לאיזור כניפס בני משפחת טאוויל, אך זה כבר סיפור בפני עצמו... 

* הכתבה מבוססת על עבודת גמר של קורן ספר משנת 1997.

 




































יד זיכרון בחיפה לזכר הטמפלרים
במג'דל, כניפס, ושמרון 
• לחצו על התמונה להגדלה

 









































 עוד כתבות בסידרה:
 ♦ השבת השחורה

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים