כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 






   

 
 
מונה:


 

 ביקורת המסעדות
 של אתר שריד
  והפעם: המסעדה ההודית של בקינגהאם

"מצאת אותו?" שאלתי תוך שאני מפשפשת במזלגי בערימת האבקה הצהובה.
מחמלי הוציא מכיס מעילו זכוכית מגדלת גדולה המשמשת אותו ביומיום להגדרת מיני פרפרים, ניגב את העדשה במפית האדומה שהייתה מונחת לצד הצלחת ובחן בקפידה את כדור האבקה הפרוץ שנח עליה, "הנה" הוא קרא אחרי דקה והסיט מתוך הכדור גוש חום בגודל גרגר אפונה "הנה הכבש שהזמנו.


פורסם בתאריך: 6/8/10 


לא על הקלופס לבדו

יומנו האחרון באי הבריטי וסופסוף הרשינו לעצמנו להיכנע ללחצם של אלו שנאלצו לסבול אותנו מזה שלושה שבועות ארוכים ונעתרנו לתחינותיהם החוזרות ונשנות לסור עמם למסעדה הודית שאיכותה, כך נאמר לנו, מהלכת קסמים על תושבי האזור. אחרי ימים רצופים בהם עצרנו בכל פעם בפאב אנגלי מזדמן, הבטיחו לנו מארחינו חוויה קולינארית מסוג אחר ואין מה לומר, הצדק היה עמם, ההבטחה לחוויה מומשה במלואה, הקולינאריה לעומת זאת לא בטוח שנכחה שם.

20 שנה עברו מאז נפגש לראשונה מחמלי עם האוכל ההודי, זה קרה במסעדה בקרבת האיסט ריבר שבמנהטן ניו יורק, ובכל השנים האלו הוא סירב בעקשנות לפגוש בו שוב. "איך שנכנסנו למסעדה נעמד לצידי מלצר הודי עם קנקן מים זכוכיתי וגדול" הוא סיפר פעם ברגע חושפני נדיר "ובכל פעם שלגמתי מעט מהכוס הוא מיהר למזוג מהקנקן ולהחזיר את מפלס המים למצבו הקודם. לא זכור לי מה אכלתי שם, אם בכלל" הוא המשיך "רק זכור לי ששתיתי מים בכמות כזו שכשיצאתי משם התפלאתי לראות שהאיסט ריבר עדיין קיים. ובכלל..." הוא המשיך באותו רגע של השתפכות נדירה "איזה אוכל יכולה לייצר מדינה שבה אנשים מתים ברעב?"

אכן, האוכל ההודי מעלה תהיות רבות, קודם כל הוא מנוגד לחלוטין למטבח המקומי, ואם זה האחרון מבוסס על חומרים פשוטים, אותם תוכלו לראות רועים או צומחים בשלווה באחו טרם כניסתכם למסעדה (כוונתי לפרה, לאפונה, לתפוח האדמה ולמין הגזר הלבן המצוין שגדל שם ששמו פרח מזיכרוני בעוד טעמו נשאר), המוגשים לשולחן כשהם טריים וחפים כמעט מכל תבלין, הרי שזה ההודי מגיע אליך כשהוא עטוף בצבעוניות מרשימה של אבקנים שונים ומשונים (מי שלוקה בעבר או בהווה של עבודה במכון התערובות של הפלקס בגמל עלול לתהות אם מדובר בבקליט צהובה, אוקסיד או לא עלינו, פירוקס אפור). ניסיון זהיר לנתח כיצד התפתח אופיו של המזון ההודי מעלה את ההשערה שחומרי הבסיס שעמדו לרשותם לא התברכו לא בכמות ולא בטריות , כך שאת גודל המנה וטעמה נאלצו ההודים מיודעינו להסתיר בעזרת מעטפות תבלינים (אם זה מזכיר לכם את תעשיית הבשמים הצרפתית המפוארת שהתפתחה אך ורק כדי להסתיר את העובדה שבידֶה זאת לא דרך מוצלחת להתקלח, זה לא במקרה).

לא פחות מעוררת תהייה היא התלהבותם של הבריטים מהאוכל הנ"ל, כאילו נועדה זו לכסות על דורי דורות של רגשות אשם קולוניאליים (יתכן גם שמדובר באותה נטייה אנושית אומללה, ואפילו הבריטים שדשאם הוא ללא עוררין הירוק ביותר בעולם, טועים לחשוב, שדשאם של ההודים ירוק משלהם). אגב, מי שמסתובב בבריטניה לא יכול שלא לשים לב כיצד נכבשים הבריטים בפועל על ידי העמים שנכבשו על ידם בעבר, כאן כבר לא מדובר רק בכמות המהגרים המתגוררים שם, אלא בעובדה שכמעט כל עשירי בריטניה הם בני העמים בהם בריטניה שלטה.

כשנגמרה לבסוף החוויה המצערת ומחמלי נשבע באוזני שבחיים הוא לא נכנס למסעדה הודית נוספת ולא חשוב גם אם תהיה זו המלכה שתזמין אותו אליה, עצרה אותנו המשטרה, עכשיו לכו תסבירו להם שהאבקה שיש לכם על האף זה תבלין של צי'קן טיקה.

מיקום: נא לא לבלבל עם הארמון, בקינגהאם היא עיירה 20 דקות מאוקספורד
שירותים: כשהמזון שלך מורכב מאבקות השירותים לא יועילו, משאף וונטולין דווקא כן
סלב: חברים, אפילו שלום מרדכי לא אוכל את זה
שירות: מתאמץ עד מעיק (לטס פייס איט- ההודים לא סובלים אנגלים)
שיר ידוע: רינה, רינה פושקרנה, ארבע תשע שש שלוש חמש אחת 

 כדור בשר אחד במדד שייע (וגם הוא כדי שלמי שמגיע למסעדה
 הודית יהיה לפחות כדור בשר לאכול)


"כשנגמרה לבסוף החוויה המצערת ומחמלי נשבע באוזני שבחיים הוא לא נכנס למסעדה הודית נוספת ולא חשוב גם אם תהיה זו המלכה שתזמין אותו אליה, עצרה אותנו המשטרה, עכשיו לכו תסבירו להם שהאבקה שיש לכם על האף זה תבלין של צי'קן טיקה"

 


 בקינגהאם היא עיירה 20 דקות מאוקספורד

  עוד בנושא: ביקורת מסעדות

  חיפושית בקפה

 • מסעדת אל סולטן בית זרזיר

 • סושי

 • ביסטרו לה פונטיין - פריז


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page

לייבסיטי - בניית אתרים