כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 






   

 
 
מונה:


 

 ביקורת המסעדות
 של אתר שריד
  והפעם: ביסטרו לה פונטיין - פריז

"גם אני עצובה שוולטר, אמיל זולא ומארי קירי הלכו לעולמם" אמרתי למחמלי
"זה לא בגללם" הוא ענה בפה מלא "זה בגלל הבשר".


פורסם בתאריך: 20/7/10 


לא על הקלופס לבדו

כמה שעות לפני כן עוד הסתובבנו בפנתיאון, נעים חרש בין שרידיהם הנאצלים של הפילוסופים וולטר וז'אן-ז'אק רוסו, הסופרים ןיקטור הוגו, ז'אן מולן ואמיל זולא, לואי ברייל ממציא כתב הברייל וכלת פרס נובל הכפול מארי קירי שהועברה לכאן רק בשנת 1995 כדי שתנוח לצדו של בעלה, כאילו עשרות שנות נישואים ועבודה משותפת לא הספיקו לה, ועכשיו היינו ישובים סביב שולחן קטן בעומק ביסטרו לה פונטיין והדמעות של מחמל נפשי צנחו אחת אחת על אומצת הבשר הרותחת כשהן משמיעות טססס דק.

ביסטרו "לה פונטיין" השוכן במרחק הליכה מהפנתיאון הוא שמורת טבע אפילו במונחים פריזאיים. קודם כל הוא מוכיח שאפשר לאכול ארוחה מעולה במחיר של מנה אחת ב"קדרה של נגה" או להבדיל, במחירם של שני קנקני לימונדה באוקטגון (בחיי שעל שני קנקני לימונדה ביקשו מאיתנו באוקטגון 60 ₪, אז מה הפלא שנותרנו עם טעם חמוץ ומה הפלא שכבר כתבנו על זה בביקורות קודמות ומה הפלא שעוד נכתוב?!) וחוץ מזה הוא מוכיח שהעולם שייך למבוגרים, או שלפחות הוא צריך להיות שייך להם, כי יש משהו קסום, מרגיע ומשרה אמינות בזה שהמלצר שלך הוא אדם בן שישים ועב בשר שרואים שהוא אכל דבר או שניים בחייו ולא איזו נערה בת עשרים וקצת שניכר שבשבועיים האחרונים היא ניזונה בקושי מעלה בודד של חסה, ואם זה פחות או יותר מה שממנו היא ניזונה, איך היא אמורה להמליץ לך או בכלל לדעת, מה כדאי לך?

גם העובדה שהמלצרים בלה פונטיין הם אנשים שזוהי עבודתם הקבועה שממנה הם מתפרנסים בכבוד וממנה הם יכולים לצבור פנסיה ולצאת לחופשות ארוכות (המלצר שלנו סיפר שהוא היה נוהג לטוס מדי שנה לחופשה של שלושה שבועות בחופים של ג'מייקה, מכסיקו וברזיל והוא נאלץ לחדול כי מאז שאסרו על העישון במטוסים הוא לא יכול לטוס למרחקים ארוכים) משדרת תחושה מכובדת יותר ויותר רצינית ביחסו של המקום לעצמו, ללקוחותיו ולמלצרות כמקצוע.

אבל בואו נניח לרגע למלצרים ונתמקד במה שהם מגישים לשולחן וכאן אנחנו נכנסים לשטח שלטעמי צריך להיות מוגדר כאמנות לכל עניין ודבר. לא ברור לי כיצד בדיוק הוכן נתח הבשר העצום שהונח מולנו כשהוא מבעבע על צלחת חרסינה תואמת, או כיצד טופלה חתיכת הפואה גרה המגרה שרבצה עליו כמו מתנדבת שבדית משתזפת ליד בריכת השחייה, והאמת? לא ממש אכפת לי, כי מספיקה העובדה ששני אלו, יחדיו עם מעטפת הבצק הרך שסבב אותם, גרמו למחמל ליבי לבכות בפעם הראשונה בחייו, ולא מעצב או אכזבה, לא לא לא, מחמלי בכה מאושר, אושר טהור, מזוקק, מזוכך. כן, מחמלי היה כל כך נרגש, כל כך נלהב, כל כך מאוהב, עד שלא תאמינו, לרגע ממש קינאתי בבשר.

מיקום: לה פונטיין, רו דה ריבולי 9 פריז
הברקה: הכול! אבל בעיקר האוכל ובעלת המקום, שעם קול סדוק מסיגריות, ז'קט אדום צעקני ורעמת שיער מחומצנת לבלונד נראית ונשמעת יותר כמו מאדאם בבית בושת
שירותים: האמת היא שמתוך החלטה משותפת לנצור את האוכל של לה פונטיין כמה שיותר זמן בתוכנו, לא ביקרנו בהם.
סלב: יאיר גרבוז ומני פאר הקימו מועדון מעריצים, ולפחות האחרון היה מוכן להישבע שאם אשתו הייתה צריכה לבחור, היא הייתה זורקת אותו לטובת קונפי האווז שמוגש שם
השירות: אם עדיין לא אמרנו את זה אז מופלא

ובכל זאת משהו להישמר מפניו: בשעת יום קיצית כשהשמש דופקת הופעה לא כדאי לשבת באזורים הקרובים לחלון ובטח שלא באזור המקורה שבחוץ. 


 11 בסולם עשרת כדורי הבשר של שייע



"ביסטרו "לה פונטיין" השוכן במרחק הליכה מהפנתיאון הוא שמורת טבע אפילו במונחים פריזאיים. קודם כל הוא מוכיח שאפשר לאכול ארוחה מעולה במחיר של מנה אחת ב"קדרה של נגה" או להבדיל, במחירם של שני קנקני לימונדה באוקטגון (בחיי שעל שני קנקני לימונדה ביקשו מאיתנו באוקטגון
60 ₪, אז מה הפלא שנותרנו עם טעם חמוץ"

 


איך להגיע - רחוב רו דה ריבולי 9 פריז

  עוד בנושא: ביקורת מסעדות
  חיפושית בקפה
 • מסעדת אל סולטן בית זרזיר
 • סושי
 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים