כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 






   

 
 
מונה:


 

 מה קורא?
 ביקורת ספרים
  בעריכת: דני נימרי

אני בטוח שלפחות שניים מתוך שלושת - ארבעת קוראי המדור הנאמנים שלי, יהיו מוכנים לתלות אותי כבר מחר עם הרגליים למעלה והראש למטה, על הברוש הכי גבוה בשריד... אבל ככה זה כנראה, כשאתה כותב ביקורת וחולק על דעתם של קוראים אחרים, ובמיוחד, כך נראה לי, אם אתה כותב ביקורת לא מאוד מחמיאה, על ספר חדש של מאיר שלו.


פורסם בתאריך: 20/8/10 


עטיפת הספר


והפעם הספר: הדבר היה ככה

אבל, בגילי המתקדם, אני חושש פחות ופחות, ומוכן להתמודד גם עם זה.
אז נכון, ואין על כך שום ויכוח. הספר "הדבר היה ככה" שמספר על סבתא טוניה ועל שאר בני המשפחה של מאיר שלו, על נהלל של פעם ועל שואב אבק שנשמה באפו, מצחיק מאוד וכתוב נהדר וקריא מאוד ואיזה כושר ביטוי ואיזו עברית רבת המצאות וכו' וכו'...
הכל באמת מעורר התפעלות וגורר פרצי צחוק והנאה.

ולמרות הכל, ובכל זאת, נדמה לי, שחלק מספריו של שלו, מאז הופיע ספרו הראשון והנפלא – "רומן רוסי", פשוט דומים לו איכשהו, אבל מה לעשות, קצת נופלים ממנו באיכותם. קראתי גם את "עשו" וגם את "יונה ונער" ומה אני אגיד לכם, קטונתי מלבקר את מאיר שלו, אחד מגדולי הסופרים בארצנו הקטנטונת, ובכל זאת, אני לא מתאפק. הספרים האלה, פשוט איכזבו אותי קצת. אולי זה באמת, משום שהיו לי ציפיות גדולות מדי. אולי זה כמו שאבא שלי נהג לומר לי בזמנו – "כגודל הציפיות, כך גודל האכזבות".

אך זה מה שקרה לי, גם עם הספר האחרון של מאיר שלו – "הדבר היה ככה".
נדמה היה לי לעיתים (קרובות מדי), כאילו הסופר כל כך מרוצה מההמצאות שלו ומההברקות שלוֹ, שהוא חוזר עליהן שוב ושוב, עד שזה פשוט קצת מנדנד ונמאס... רק לדוגמא, ניקח את תיאוריה החוזרים ונשנים של סבתא טוניה עם הסמרטוט על הכתף והרגלי המשמעת והניקיון והמקלחת בחצר...
בסדר. צחקתי פעם, פעמיים, שלוש. תפסתי את הפרינציפ. אז למה צריך לחזור על זה פעם רביעית וחמישית ושישית? אותי זה כבר הפסיק להצחיק.
אותו הדבר לגבי גיבור הספר – אותו שואב אבק מיסתורי, שהסופר כמעט מעניק לו רוח חיים. כמה פעמים אפשר לתאר שואב אבק? צר לי, אבל אותי זה פשוט התחיל לייגע ולפעמים אפילו לשעמם.
 
דווקא הקטעים, בהם מתאר מאיר שלו את שאר בני משפחתו, את גרסאותיהם השונות לגבי אירועים משפחתיים, את נסיעותיו עם אימו לביקורים בעמק, את עבודתו במשק של הסבים בהיותו בן עשר, ואת הביקור במשק עם החברה שלו, הכי מצאו חן בעיני והם - אין מה לומר, הכי 'מאיר- שלווים' שיכולים להיות, ופשוט נהדרים.
 
בארבע מילים: הדבר היה ככה ככה.
 
מאיר שלו – "הדבר היה ככה". הוצאת עם עובד. 226 עמודים.





"ולמרות הכל, ובכל זאת, נדמה לי, שחלק מספריו של שלו, מאז הופיע ספרו הראשון והנפלא – "רומן רוסי", פשוט דומים לו איכשהו, אבל מה לעשות, קצת נופלים ממנו באיכותם. קראתי גם את "עשו" וגם את "יונה ונער" ומה אני אגיד לכם, קטונתי מלבקר את מאיר שלו, אחד מגדולי הסופרים בארצנו הקטנטונת" 




  ביקורת ספרים- טורים קודמים:

 • תש"ח - מאת: יורם קניוק

 • גיא אוני מאת: שולמית לפיד

 • סונטת קרויצר מאת: לב טולסטוי 

 • צייד בודד הוא הלב

  עוד על מאיר שלו בויקיפדיה


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page

לייבסיטי - בניית אתרים