כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


 

 מה קורא?
 ביקורת ספרים
  הטור השני בעריכת: דני נימרי

לאחרונה, זכיתי לעיין בעבודה סמינריונית מרשימה של בירן ספר על "יומן אחווה", שנכתב בין השנים 1921 – 1927 בידי ראשוני קיבוץ שריד. שוחחתי על כך עם (דוקטור) חגי ספר, והגענו להסכמה שהמסמך הזה הוא בעצם מעין פרוטוקול ולא יומן.


פורסם בתאריך: 20/7/10 


הסופרת שולמית לפיד

והפעם: גיא אוני מאת: שולמית לפיד

חגי העיר, שלמעשה, על תולדות העלייה השלישית לא נכתב עדיין שום ספר פרוזה שיתאר את תולדותיה ושאל אותי אם קראתי את גיא אוני. וכך, כפי שכבר קרה לי לא פעם, הגעתי אל הספר הזה באיחור של 18 שנים וגאלתי אותו מתהום הנשייה.
גיא אוני הוא מעין רומן היסטורי, שדומים לו התפרסמו גם לאחרונה. (אות מאבשלום, אחוזת דג'אני וכו'). הוא משלב סיפור היסטורי על העלייה הראשונה, בסיפור אהבה מיוחד במינו, בין פאניה הפמיניסטית, העולה מרוסיה לפלשתינה העותמאנית לבין יחיאל – יליד העיר צפת. סיפורם של השניים, משקף גם את סיפורה של תנועת "חיבת ציון" ותחילת מימוש חלום השיבה לארץ ישראל בשלהי המאה ה- 19.

פאניה בת ה – 17 היא פליטת פוגרום שהוריה נרצחו והיא נאנסה בידי גוי רוסי. היא מגיעה ליפו עם דודה המבוגר ועם בתה התינוקת (תוצאת האונס) ועם אחיה הלוקה בנפשו. ביפו, מתאהב בה יחיאל, אלמן צעיר ואב לשניים והם עוברים לג'עוני, היא גיא אוני, היא ראש פינה. למרות האסונות שפוקדים אותה, מצליחה פאניה רבת התושייה, להתאושש שוב ושוב, ולשקם את חייה.

אין ספק, ששולמית לפיד עשתה תחקיר רציני ומעמיק ביותר, ועל רקע סיפור האהבה הקשה והמפותל, אורחות החיים באותה עת וקשיי הקיום הנוראים, היא מתארת לנו גם דמויות מוכרות לא מעטות מאותה תקופה: נפתלי הרץ אימבר, הברון רוטשילד, אליעזר ושמעון רוקח, אהרון שלוש וחיים אמזלג, סר לורנס אוליפנט ועוד ועוד ועוד...

הספר שראה אור כאמור בשנת 1982 היה למיטב זכרוני רב מכר ענק, אך אני מודה שהתקשיתי לסיים את קריאתו.
"חוק ההתיישנות", ריבוי הפרטים ופרטי הפרטים, התיאורים המדויקים והנרחבים ריבוי הדמויות, העלילות הנפתלות ועלילות המשנה הרבות וגם השפה שהתחדשה מאז מאוד, ואפילו האותיות הקטנות בהן הספר הודפס, לא הקלו עלי את החיים. בנוסף לכך, המוטיבים החוזרים על עצמם של אהבה – שנאה – קנאה – רכילות - משברים, יצרו אצלי לעיתים הרגשה, שזוהי מעין טלנובלה שהקדימה את זמנה.
גם התחושה הבלתי פוסקת, שליוותה אותי לאורך כל הקריאה, שהספר נכתב כדי שיעשו ממנו סרט (מה שבאמת קרה), צרמה לי פה ושם.

בשתי מילים: עבר זמנו.

גיא אוני מאת שולמית לפיד, הוצאת כתר 1982. 266 עמ'.



עטיפת הספר 


הסיפור "משלב סיפור היסטורי על העלייה הראשונה, בסיפור אהבה מיוחד במינו, בין פאניה הפמיניסטית, העולה מרוסיה לפלשתינה העותמאנית לבין יחיאל – יליד העיר צפת"




 

 • עוד בנושא: שולמית לפיד בויקיפדיה 

 • ביקורת ספרים: תש"ח - מאת: יורם קניוק


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים