כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


   

 המכבי בוא יבוא
  מאת: צפירה יונתן


פורסם בתאריך: 11/9/10 

 

יובל ה-25 לקיבוץ והתכונה מעל ומעבר. אמנם סופר לי על חגיגות העשור, אבל כעת איני זוכרת, אני משערת שזה היה מאורע רב רושם.
תכונה אמרתי, מילה קטנה מדי עבור ההתרגשות, ההתלבטות , אולי של כולם ואולי רק לעושים במלאכה, משמע אומני הקיבוץ, אבל לא רק על פיהם יקום דבר, יש להגיע להסכמה קולקטיבית וזה אומר – תהליך ,בדרך כלל מייגע, אבל הפעם משמח , כי בחג מדובר.

אקצר כדי להגיע לעיקר- החג יוחג בהצגה רבתי והיא לפי ספרו של האורד פאסט 'אחי גיבורי התהילה'
ובחירת הצוות המבצע, גם היא בפעולה וייזכרו לסוב מרדכי אמיתי שהסב את הספר למחזה ,או אולי דווקא תרצו לדעת על אחיו של מרדכי דן שפיאר את המחזה בתפאורה ביד כישרונו המבורך
והמנצחת בשרביטה הבמאית- שולמית בת דורי- מיתה- שאין בי די מילים כדי לספר עליה בהיותי אחת משחקניה.
עוד אזכיר את אורי גבעון שחיבר את המוזיקה לשיריו של נתן יונתן ואולי עוד אספיק לוודא – מי הרקיד ומי ומי ומי, אולי...

הרעיון של מיתה יוצא לדרך – דרך ארוכה ונפתלת (כשירם של הביטלס) ובהחלט יוצאת דופן לכל מי שהורגל לצפות במחזה באולמות.
מיתה פרשה את כפיה על כל המדרון המזרחי מתלולית הלולים עד למבואות הרפת, אם איני טועה אני מזכירה לכם, קוראי, שזה היה מזמן... 1951
בנוסף לתחושת עצמת וגודלו של השטח, העצימה גם את האנסמבל - מקטן עד גדול, יהיו שחקנו המחזה,נקודה..  ועם מיתה לא מדיינים.

נושא המחזה, חנוכה, מכבים, רומאים וכל הקשור והמאבק...
ודמות מוזרה מהלכת כרוח רפאים
ובפיה מנטרה קבועה-" המכבי בוא יבוא",
ןחיא יחידה באמונתה מול כולם, דמות – פרי דמיונה של מיתה, שבחרה בי להיות אותה נביאה
בריצתה המטורפת על טרשי הבמה החשופה,יחפה ופרועת שיער
לא ידעה מיתה איזו מתנת פיצוי העניקה לי, פיצוי על תאוות המשחק שלי שלא התממשה בלכתי לקיבוץ. במקום ל---
לא הבנתי אז ואיני מבינה גם היום, מה הביא אותה ליצור את אותה דמות הזויה וכואבת.

ראוי שאסיים באותה חוויה של 'היחד', של עשייה מרצון לתת סימן- דרך על עשרים וחמש שנים של שותפות, לא בדיבורים של סרק, אלא בקתרזיס ייחודי במחזה ולו יהיה תוכנו ככל שיהיה.
שוו לנגד עיניכם גם אם לא הייתם שם, את כל אנשי הקיבוץ מקטן עד גדול בתהלוכת הסיום ותוכלו להבין , אני מקווה כדברי השיר' הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד'
אכן היה אז שילוב של היחיד והרבים שבפעם זו, חברו כמזכרת.



צפירה יונתן, יוכבד אמיתי, גורא שליסל

  

 

  ♦ לטור של צפירה יונתן: לחצו כאן 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים