כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


 

 הפארק בשריד
  ראיון עם: חוה מיטלמן


פורסם בתאריך: 22/5/10 
 

"הכי כיף זה כשאין בפארק אף אחד חוץ מנכדתי הג'ינג'ית המתוקה, יעלי ואני"


לפני חודש החליטה חוה מיטלמן לסיים אתה עבודתה בפארק של שריד ולהעבירו לאחריות צוות הנוי.
אחרי שנים של עבודה קשה ומאומצת הצליחה חוה להפוך את אחת הפינות המוזנחות של שריד, למקום מספר אחת לבילוי של כף בקיבוץ: חרושת אורנים מטופחת, שולחנות פיקניק, נוף פסטורלי ואוויר נקי שנעים לנשום.

מתי נולד אצל הרעיון להקים את הפארק ?
בהתחלה בכלל לא חשבתי על פארק אלא פשוט רציתי לנקות את השטח,
כי נראה לי שאם אפנה ואנקה אותו תהיה שם חורשה יפה עם נוף לכרמל . בהמשך, ככל שהשטח התפנה, החלטתי על עוד דשא, עוד ערוגת פרחים וכו'. רק כשהתברר לי שיש תכנית להרוס את הכל לצורך בניה פרטית, הסתכלתי סביב ואמרתי לעצמי, "למה שמכל זה יהנו רק 4 משפחות? זה יכול להיות נכס חשוב לכל הקיבוץ ובמיוחד לילדים" ואז החלטתי לנסות למנוע את הבניה ולהשתמש במונח "פארק" כדי להבהיר מה התכניות שלי ולמה צריך להשאיר את השטח ברשות כל הציבור.

כמה שנים השקעת בעבודה בפארק ?
תחילת העבודה היתה בשנת 2006 , אחרי שגמרתי לשפץ את סביבת שכונת מלט, ולמעשה, בראיה שלי את כל האיזור, השכונה והפארק הם חלקים של אותה יחידת שטח, המשלבת טבע, מגורים, שטחים ירוקים פתוחים ומעט ערוגות פרחים בשוליים. בעיצוב השטח שמתי דגש חזק על סדר ניקיון וגיזום המאפשר ראיה למרחקים של כל הסביבה היפה שהתברכנו בה.
היום כאשר אינני עובדת יותר בפארק אני מבינה שבעצם עיקר העבודה עדיין לפנינו, בשימור וטיפוח האיזור, שאם לא כן תחזור ההזנחה והעזובה בזמן קצר מאוד.

מה תרמה לך הקמת הפארק ?
קודם כל זאת היתה הזדמנות לעשות משהו חדש, שהאמנתי בו ורציתי לעשותו, בלי דיבורים מיותרים. הרגשתי כאילו מצאתי בד ציור ענק שיכולתי להפוך אותו ליצירה שלי. זה היה כיף ואושר גדול.
כיצד התייחסה הנהלת הקיבוץ להקמת הפארק ?
בלי התמיכה והעידוד של כל אלה שפניתי אליהם, רפא, רעיה, משה וינוקור טל ישראלי לא היתי מצליחה להרים את הפרויקט הזה. לא היתה בקשה שלי שלא נענתה בחיוב ובוצעה בלו"ז קצר ביותר. מעולם לא ראיתי דרך פעולה כל כך פשוטה וענינית בשריד עד אז.

האם את יכולה לציין רגעי שמחה מיוחדים בעת העבודה בפארק ?
כמובן שהרגעים הכי מאושרים הם כאשר החורשה מתמלאת בגמדים קטנים ומתוקים, ילדי הגנים והפעוטונים , שקולות השמחה והמשחקים שלהם מהדהדים בין העצים והסלעים. וגם כאשר משפחות מגיעות לבילוי משפחתי או מסיבה זה מאוד משמח. אבל הכי כיף זה כשאין בפארק אף אחד חוץ מנכדתי הג'ינג'ית המתוקה, יעלי ואני.

איזה חברים עזרו לך בהקמת הפארק ?
יותר מכולם עזר לי מאיר פלגי שעבד בהתנדבות על השופל והתלהב כמעט כמוני. בלעדיו זה לא היה קורה. אחי, אהרוני עזר הרבה, בעיקר בפינוי החלק הצפוני של הפארק. צוות הנוי והחצר עזר בהנחת תשתיות להשקיה ופינוי ערימות אין סופיות של אשפה. אם שכחתי לציין מישהו אני מתנצלת על זכרוני ההולך ומתפוגג, ומודה לכולם מקרב לב.

מה היתה תגובת הציבור להקמת הפארק ? ולאיזה מטרות
הוא משמש את חברי שריד ?
התגובות היו מאוד מעודדות. היום הפארק משמש את ילדי הגנים והפעוטונים בשעות הבוקר. לפעמים מגיעים אנשים פשוט לשבת בו. יש משפחות שמגיעות עם תינוקות. נערכות מסיבות משפחתיות ופיקניקים, מגיעים אליו צוותים של ענפים לארוחות גיבוש ובודאי קורים בו גם דברים שאני לא רואה ולא יודעת ..

למה החלטת לסיים את העבודה בפארק ?
הייתי מאוד שמחה לו יכולתי להמשיך אבל פיזית אין לי כבר כוח לעשות את העבודה הנדרשת באופן שמצדיק את השכר שקיבלתי. לכן הבנתי שהכרחי להעביר את האחריות כדי שהפארק ימשיך להתקיים גם בלעדי.

ולסיום:
אני מאוד מקווה שהנהלת הקהילה תשכיל להבטיח את המשך קיומו של הפארק להנאת כולם ושהציבור לא יוותר על הנכס החשוב הזה וידע לשמור עליו.


עבודות הפיתוח בפארק


 


פסטורליה בפארק

 


חוה והנכדה יעל




הכניסה לראכיון הקיבוץ השוכן בלב הפארק


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים