כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


 

 השליטה על הקליטה
  הביא לפרסום: עמית ברק

המנהל שוב מתערב בסינון חברים לקיבוץ
החלטה חדשה של מנהל מקרקעי ישראל עלולה לפגוע בקליטה ל"הרחבות" ובקבלת "חברים חדשים" בתוך הקיבוץ. עוד מאבק יוצא לדרך


מאת: אריק בשן  |  מתוך אתר ynet קיבוץ  |  לכתבה המקורית לחצו כאן
 

 

המנהל שוב מתערב בסינון חברים לקיבוץ

בגליל העליון 29 קיבוצים. נכון להיום, ב-24 מהם יש הרחבות קהילתיות. 11 מהן כבר מאוכלסות, והשאר בבנייה בשלבים שונים. בשבוע שעבר התכנסו נציגי ועדות הקבלה להרחבות אצל ראש המועצה האזורית, אהרון ולנסי (כפר-גלעדי), כדי לשקול, בין השאר, איך מתמודדים עם החלטת מנהל מקרקעי ישראל הטרייה (מספר 1195), המשנה את איוש ועדת הקבלה וסמכויותיה. הדיון, מעיד ולנסי, הותיר טעם רע, וגרוע מזה - תחושת חוסר אונים: לא ברור היום אילו דרכי פעולה אפשריות עומדות לפני היישובים, המועצות והתנועות המיישבות.

למרות שבגליל העליון הצליחו להרחיב את אוכלוסיית הקיבוצים בשנים האחרונות בכ-3,000 תושבים, גם ולנסי יודע שהעתיד לוט בערפל. "זו לא רק בעיה שלנו. זה ברמה הארצית. לא נוכל לפעול לבד", הוא מבהיר. "רק עם הרבה רצון נוכל להתגבר. צריך להמשיך ולהעז להיות מתוחכמים בעשייה. אולי יבינו שם שאנחנו, כיישובי קו עימות, צריכים לבנות קהילות חזקות יותר".

החלטת מועצת מקרקעי ישראל (ממ"י) לעניין "הליכי המלצה על קבלת מועמדים לרכישת זכויות חכירה במקרקעין ביישובים חקלאיים וביישובים קהילתיים"

התקבלה לפני כחודש, ופורסמה באתר המנהל לפני מספר ימים. תכניה מעלים חששות בקרב עשרות קיבוצים הנמצאים היום בהליכים מתקדמים, יותר או פחות, לאכלוס השכונה שהם בונים לצדם. "השינוי הזה עלול להיות דרמטי בכמה וכמה היבטים", אומר עו"ד מיכי דרורי מהמחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית, "בעיקר משום שכלל לא ברור עתה על אילו סוגי קליטה תחול ההחלטה, ועל אילו לא. אם בעבר ברור היה שמדברים על 'הרחבה קהילתית', מהניסוח המבולבל היום עולה כאילו הם עומדים להתערב עד כדי קליטת 'חבר' לקיבוץ".

ההחלטה לעיל, מוסיף דרורי, מבטלת את ועדת הקבלה מטעם היישוב עצמו, ומעתה, מעבר לנציג בודד של היישוב, יהיו שאר חבריה נציגים חיצוניים (נציג הסוכנות היהודית, נציג משרד השיכון, נציג התנועה המיישבת ונציג המועצה האזורית, שישמש גם כיו"ר הוועדה). ועוד גזירה, לא-פחות כבדה - בידי ועדת הקבלה לא תהיה עוד הזכות לפסול קליטה של מועמד על בסיס של "חוסר התאמה חברתית", אם היישוב שלצד ההרחבה מונה 120 משפחות ומעלה.

אין זו הפעם הראשונה בה שופכים צוננים על מדיניות הגידול הדמוגרפי של התנועה הקיבוצית. פעם אחר פעם משדרת המדינה כי לא תתיר עוד לקיבוצים לנהוג בקרקעות שלצדם כראות עיניהם. נדמה שהרעיון המרחיב של ההרחבה הקהילתית, שהושתת במקורו על החלטה 737 (ז"ל), נקבר יחד איתה בשנת 2002, בעקבות פסיקת בג"ץ "הקשת המזרחית". עד אז אפשרו לקיבוצים לא רק למיין נקלטים להרחבות באמצעות אנשיהם בלבד, על-פי צורכי הקיבוץ, אלא גם לגבות מהם כספים, בין השאר לצורך השקעה בתשתיות, החזר חובות, וכיוצא באלה. הראשון שעצר את ה"הסדר הכספי" היה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין (היום שופט בעליון). אחריו הגיע, כאמור, בג"ץ הקשת-המזרחית, שביטל כליל את 737 (שלימים הוחלפה בהחלטה מס' 1064) והעמיד את הלגיטימיות של ההרחבה בספק גדול.

"שרשרת ההחלטות האינסופיות מאז קבורת 737", מקונן עו"ד דרורי, "נועדו כולן לאותה תכלית: לסכל ולחסל את האפשרות לבצע את ההרחבה מבחינה כלכלית, ולשמוט מידי היישוב את היכולת לבחור בעצמו את הנקלטים המתאימים. השקפת העולם של אותן רשויות רלוונטיות לא הוסתרה - ההרחבות נתפשו כדבר שלילי עבור המדינה. לצערי, אינני רואה אור בקצה המנהרה". לדברי עו"ד דרורי, אם לא תתרחש תפנית בלתי-מובנת, ניתן לצפות לתהליך של החמרה רבה עוד יותר. משום כך, הוא אומר, סבורה התנועה שצריך לשאוף לקליטת חברים, "ולא ללכת על הרחבה, שהיא המוצא האחרון האפשרי לאחר שהקיבוץ נכשל בניסיונותיו מבית".

לפעול עכשיו ומהר
שמוליק דודאי, המנהל את "מצפ"ן", גוף הקשור לאגף הכלכלה ול"ברית פיקוח", ומטפל בין השאר בצמיחה הדמוגרפית ובתכנון השכונות, מעריך כי החלטת ממ"י עלולה - בהקשרים שונים - להיות רלוונטית לא רק ל"הרחבה" לצד כמה עשרות קיבוצים, אלא גם לאותם קיבוצים הבונים שכונות "חברים חדשים" (כמה עשרות) בתוך הקיבוץ עצמו, ואפילו לגבי שכונות (בודדות) שהמנהל מתעקש להגדירן כמתוכננות ל"חיצוניים", והקיבוץ - כמיועדות ל"חברים חדשים". "המצב מחייב את התנועה, את המועצות האזוריות ואת הקיבוץ הבודד לצאת למאבק במישור הציבורי והפוליטי", מתריע דודאי. "חייבים להבין כי אם לקיבוץ של 150 משפחות לא תהיה יכולת להשפיע על זהות חבריו החדשים - זה עלול לקצר את ימיו. בשל כך אני סבור שאין טעם לשבת בצד ולחכות עד שיתבהרו השמים, אלא לפעול עכשיו ומהר. אחרת אנחנו עלולים להגיע למצב בו גם בקיבוצים גדולים נאבד את היכולת לקבוע מי ומי יהיו חברים".

שמוליק ריפמן (רביבים), ראש המועצה האזורית רמת-הנגב ויו"ר מרכז המועצות האזוריות, תוקף גם הוא את החלטת ממ"י, אבל שומר על מידה של אופטימיות. "בשלב זה אנחנו לומדים את ההחלטה", אומר ריפמן, "ואני רוצה לקוות שנוכל בסופו של דבר להתאים אותה לצורכי הקיבוצים והמושבים מבלי לפנות לבג"ץ". לדבריו, מרכז המועצות, לצד גורמים נוספים, עוסקים היום בגיבוש הליך חקיקתי בכנסת באמצעות ח"כ ישראל חסון (קדימה). "בסוף", הוא מאמין, "נפיל את ההחלטה הלא-טובה הזו".





חדר אוכל בקיבוץ


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים