כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


דף הבית >> ארכיון 2012 >> השפית שכובשת את מנהטן
 
שפית מקיבוץ שריד כובשת את מנהטן

 
זהר זהר פתחה ברובע היוקרתי של ניו יורק מאפיית עוגות, שבה היא אופה על פי מתכונים מבית סבתא. האמריקאים התאהבו ועכשיו היא מועמדת לפרס מטעם המגזין טיים־אאוט

  

פורסם באתר  מאת: רחלי אבידוב  

מאפיית 'צוקר בייקרי' של השפית זהר זהר מקיבוץ שריד כבשה בחודשים האחרונים את מנהטן, הרובע היוקרתי בניו יורק. זהר (40) הגיעה לניו יורק לפני 17 שנים. היא תיכננה לחסוך מעט כסף ולהמשיך לטייל עם בן זוגה יניב, בן קיבוץ מזרע וחברה עוד מימי התיכון.

  

בחלומותיה הוורודים ביותר היא לא דמיינה ששנים אחר כך תפתח בעיר הגדולה בית מאפה, שייראה כמו הסלון בבית סבתה שבקיבוץ וימכור לניו יורקים עוגות ועוגיות שנאפו על פי מתכונים ביתיים.

 

"עזבתי את העמק בשנות העשרים שלי ויצאתי לטייל בעולם", היא מספרת. "כשאני ויניב הגענו לניו יורק, התוכנית הייתה לעבוד חצי שנה ואז להמשיך לטייל. מאז אנחנו כאן". זהר מגלה שמילדות אהבה לבשל ולאפות.

 

זהר במאפייה במנהטן
זהר במאפייה במנהטן

 

 

"כשהגענו לניו יורק, החלטתי שאני רוצה ללכת לבית ספר לבישול. למדתי בישול בבית ספר נחשב מאוד. אחרי הלימודים עבדתי כמה שנים בכל מיני מסעדות מאוד מאוד נחשבות בניו יורק, בהן 'בולה', 'דניאל' ו'פסיפיק'".

 

לדברי זהר, העבודה הייתה תובענית, כפי שמקובל במסעדות ברמה כזו: "זו עבודה נורא קשה, כמעט 90 שעות בשבוע", היא מתארת. "אמנם מאוד נהניתי, אבל הבנתי שזה לא יעבוד בשבילי עם משפחה וילדים".

 

ההחלטה להקים משפחה גרמה לזהר לעזוב את עולם הבישול התובעני. בשנים הבאות, במקביל לגידול הילדים, היא אפתה בבית ונהנתה מהעשייה: "למרות שלא למדתי קונדיטוריה, הסתבר שאני מאוד מאוד אוהבת את זה.

 

חבר קרוב, שהוא אחד הקונדיטורים המובילים בארצות הברית, טעם את המאפים שלי והיה מלא התפעלות ממה שעשיתי", היא משחזרת. "באיזשהו שלב זה נהיה כמעט ברור לי וליניב, שאנחנו רוצים לפתוח יחד בית קפה עם מאפייה, וככה, לאחר תכנון ארוך, זה נוצר".

 

ואכן, לפני ארבעה חודשים פתחו זהר ויניב בלב מנהטן בית קפה־מאפייה הנושא את שם הנעורים של זהר - 'צוקר בייקרי'.

 

"לקחנו בכוונה מקום מאוד קטן, בלי יועצים ומעצבים", מספרת זהר. "ידעתי מראש שמה שאני רוצה זה מקום מאוד ביתי, ושכל העיצוב של המקום ייתן הרגשה שאתה יושב בסלון בבית של מישהו ומאחורה יש מטבח.

 

"גם המטבח מעוצב כמו מטבח של בית, מלבד כמה אביזרים מקצועיים. רציתי משהו שיהיה מאוד ישראלי וגם מאוד דומה למה שהיה אצל סבתא שלי בבית. היא הייתה ממוצא צ'כי והיו לה גינונים מאוד אירופיים".

 

התוצאה שהתקבלה הייתה העתק מדויק כמעט של סלון הבית של סבתא של זהר בקיבוץ: מפיות רקומות על משענת הכורסה, העוגיות בתצוגה מונחות על צלחות

 
ישנות ואת הקירות מעטרים ציורים ישנים של דודתה של זהר.

 

 

"כשפתחתי את בית הקפה, לא לגמרי הבנתי שאחד הדברים שמאוד הניעו אותי לפתוח את המקום הזה היה הרצון לייצר אצל האנשים תגובה רגשית. אני מאוד מאמינה בחיבור של אוכל וטעם עם חוויות רגשיות וזיכרונות. אם אתה נותן לאנשים משהו שהוא גם טעים וגם מתחבר לזיכרון, זה הרבה יותר מרק לתת למישהו לאכול משהו. לקח לי זמן להבין שזה מה שניסיתי לעשות".

 

זהר ליקטה את המתכונים של אמה, של סבתה, של חמותה ושל עוד בנות משפחה: "הישראלים שנכנסים לכאן מזהים 90 אחוז מהמתכונים", היא מדווחת, "האמריקאים, לעומתם, לא מזהים שום מתכון. אבל למרות שהעוגיות לא מוכרות להם, הם מספרים לי שזה יוצר אצלם את אותה חוויה. הם אומרים לי שהם מרגישים כאילו לקחתי אותם לביקור אצל סבתא שלהם בבית".

 

אז מה אוכלים במאפייה של זהר? אלפחורס, עוגות שמרים, עוגיות עם שקדים וקינמון, פירות יבשים, כדורי שוקולד וגם עוגיות זעתר מלוחות, שאת הזעתר עבורן רוכש האח של יניב בנצרת ושולח את התבלין האותנטי לניו יורק הרחוקה. להפתעתה של זהר, תוך כמה חודשים הפכה הקונדיטוריה שלה לשם דבר בתפוח הגדול. "מאוד הופתעתי מהתגובות של האנשים ומההצלחה של המקום", היא מודה.

 

"אנשים מגיעים, מריחים את ניחוח האפייה, טועמים ומספרים לי איך סבתא שלהם הייתה עושה את הדברים. אחרי שהם קמים, הם מסדרים את המפית על הכורסה, מחזירים למקום כלים. זה חלק מהחוויה פה. תחושת הסלון הביתי מאוד שונה מהטרנד של ניו יורק. הכול פה יותר אישי".

 

לפני ארבעה חודשים צוינה הפתיחה של המקום. ההורים של זהר שהגיעו במיוחד מקיבוץ שריד, התרגשו לגלות כי המקום קרוי צוקר – שם משפחתם. השבוע התבשרה זהר כי המאפייה עלתה לגמר של המגזין טיים אאוט, המעניק מדי שנה את פרס המזון והמשקה למסעדות ובתי אוכל מובילים. במשפחת זהר מקווים כעת לזכות בפרס היוקרתי וכבר מחכים לביקור השנתי בארץ - בקיבוץ.

 

 

Bookmark and Share
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים