כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


 

 התנגדותי לבניה במימון
 הקיבוץ בשכונת הלולים  
 מאת: מאור פרסאי ברניב

בקרוב תוצג להכרעת החברים ההצעה לשפץ שני בתים ב"שכונת הלולים" (8 דירות) במימון הקיבוץ. מדובר בהשקעה של כמליון ₪, שיפרסו על מספר שנים. אני מבקש להסביר למה אני מתנגד להצעה זאת. כיום , ביצוע פרויקט כזה במימון הקיבוץ הוא המעשה הפחות "קיבוצי", הפוגע בערבות ההדדית , שהיא הבסיס לקיום הקיבוץ.


פורסם בתאריך: 5/3/2011 




 
שכונת הלולים תצלום אויר

התחנה האחרונה בחייהם

נדמה לי, שהצבתי את עצמי בעמדה מאד לא פופולרית, ומאד לא שכיחה בדיון הקיבוצי. הרי מי מאיתנו רוצה להיות נגד? מדוע יצא חבר אחד כנגד הטבות שדורש חבר אחר? הרי אפילו צוות הניהול וההנהלה הכללית לא עמדו בפרץ, והשתכנעו להחזיר את הנושא להצבעה. לכאורה מדובר ב"פשע ללא קורבנות". מי שיהנה יהנה, והקיבוץ, איכשהו, יעמוד בזה.

אז כנראה שהגיע הזמן לשנות את השיח, את אורח המחשבה ואת ההתנהלות בכלל. מודל רשת הבטחון, עליו החלטנו לפני כמעט שלוש שנים, נועד להבטיח את עוגני הערבות ההדדית בקיבוץ, ובראשם הפנסיה. זוהי העסקה: חברים בגיל העבודה חוסכים את הפנסיה בעצמם, ומפרישים מס לשמירת הערבות ההדדית. בתמורה הם מקבלים את רשת הבטחון, אם נזקקים לה, ואת החופש לעשות מה שירצו בכספם. סבסודים שונים, דוגמת תשלומי חינוך ובריאות, ניתנים לשינוי והתאמה בהתאם למצב הכלכלי והחלטות קיבוץ.
 
ומה עם השקעות? ובכן , גם כאן המתווה ברור: סגירת גרעון אקטוארי, החזרת חובות, והשקעות ציבוריות. כשנגמור עם זה, אם ירצה השם, נתחיל לעסוק בחלוקת פירות הנכסים , כלומר העברת הרווחים מהעסק לחבר. מכאן ברור, שהמשך השקעה ציבורית בנכסים פרטיים של חברים, מפר את האיזון ומנוגד באופן מובהק להגיון שלו. חברי שריד עדיין נאנקים תחת תשלומי מיסים גבוהים ביותר, שהם תולדה של חובות העבר וההתחיבויות הפנסיוניות. אם יש כסף עודף בקופה, ראוי להשאיר אותו בידי החברים שעובדים ומרוויחים אותו, כלומר להוריד מס.
מה אומרים לי תומכי הבניה בשכונת הלולים?

הבטיחו לנו.
אכן, החליט מי שהחליט בזמנו לשפץ סדרה של שיכוני ותיקים, וחלקם אף שופצו בשנים האחרונות. אולם שוכחים להזכיר לנו, כי אותה החלטה כללה גם בניה למשפחות צעירות. אותן משפחות, אשר חלקן כבר בנו בעצמן את ביתן, זכאיות גם הן לדרוש את עלות הבניה. ומי ישלם את זה? הנהלה כלכלית אחראית חייבת לשים את הקו איפשהו. אי אפשר להיכנע לדרישה היום, ולקוות שמישהו אחר כבר יטפל בתביעה הבאה.
 
שינוי אורחות החיים תפס את כל אחד מאיתנו במקום אחר. אחד מצא עצמו עם שלושה ילדים, דירה קטנה והכנסה ככה-ככה, אחד מצא עצמו עשר שנים לפני הפנסיה ללא עבודה, ואחד מוצא עצמו בתקופת הפנסיה עם דירה קטנה מזו שקיווה לה. הסרגל שעוזר לנו להחליט למי מגיע מה, הוא סרגל הערבות ההדדית: הבטחת קיום מכובד לחבר. לעניות דעתי, תושבי שכונת הלולים אינם יוצאים מגדר זו.
 
אין קשר בין השקעות ובין מיסוי. המיסוי ירד כשהתקציב השוטף יתאזן.
טענה זו, המתעטפת בנימת התנשאות של "הבנה" כלכלית, היא אחד המקורות למשברינו הכלכליים החוזרים. הגיע הזמן להפסיק את ההפרדות המלאכותיות, שעושות את החשבונאות הקיבוצית לעיסה סמיכה של אי הבנה. אי אפשר להמציא כללי חשבון חדשים. אחת ועוד אחת הם שתיים, לא שלוש. כל שקל המושקע בבניה, הוא שקל פחות בפנסיה או שקל יותר מס. ההפרדות המלאכותיות הללו סיעו במשך השנים ליצור איים אוטונומיים של בזבוז, שעד היום קשה מאד לסגור אותם.

אנחנו חיים בתנאים קשים ביותר.
קשה לחלוק על הרגשת מצוקה , שהיא מטבעה סוביקטיבית. אולם, כמי שמכיר את מצב הדיור בשריד , אני יכול להעיד שיש עוד חברים רבים במצוקת דיור: צעירים הגרים בחדרים מתפוררים, אשר חלקם ממש מסוכנים למגורים. משפחות עם ילדים המצטופפות בדירות עם חדר שינה אחד או שניים. גרושים המוצאים עצמם ללא דירה באמצע החיים. חברים הסובלים מבעיות בריאות ומבקשים שהקיבוץ יסיע להם במציאת דיור הולם. לכל אלה הקיבוץ לא מסיע בכלום.

אנסה לסכם. אין בי כל רצון לצאת נגד דרישתם של חברים יקרים, שאת חלקם הגדול אני אוהב ומעריך שנים ארוכות. מדובר בנושא עקרוני, שצריך לשים על השולחן, ולא לטאטא אותו עד שתקום הדרישה הבאה. השאלה אינה אם קבוץ שריד יכול לתקצב השנה את הבניה, ועל חשבון מה. השאלה היא איך יתקיים הקיבוץ לאורך שנים ארוכות, תוך שמירה על ליבת הערבות ההדדית. המציאות הכלכלית-חברתית הובילה אותנו לבחור באסטרטגיה מסוימת, שביטויה הוא מודל "רשת הבטחון". השקעה בבניה לחברים כיום חותרת תחת הבסיס של מודל זה.

 

"החליט מי שהחליט בזמנו לשפץ סדרה של שיכוני ותיקים, וחלקם אף שופצו בשנים האחרונות. אולם שוכחים להזכיר לנו, כי אותה החלטה כללה גם בניה למשפחות צעירות. אותן משפחות, אשר חלקן כבר בנו בעצמן את ביתן "


 השכונה הכי יפה בשריד

   
"קשה לחלוק על הרגשת מצוקה , שהיא מטבעה סוביקטיבית. אולם, כמי שמכיר את מצב הדיור בשריד , אני יכול להעיד שיש עוד חברים רבים במצוקת דיור: צעירים הגרים בחדרים מתפוררים, אשר חלקם ממש מסוכנים למגורים. משפחות עם ילדים המצטופפות בדירות עם חדר שינה אחד או שניים. גרושים המוצאים עצמם ללא דירה באמצע החיים." 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים