כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


דף הבית >> 2014 web >> מבט שמאל >> יזכור >> יהודה לופו
   יהודה לופו  

   
נוֹלָד בְּרוֹמַנְיָה בִּשְמוֹנָה בְּנוֹבֶמְבֶּר 1937 לְשָׂרַה וּצְבִי לוּפּוֹ,
נִישָׂא לְנָאוָה אַב לְמִיכָל עֵרָן וְלִירוֹן. הָאָדַם, הֶחָבֵר, תְאֵב
דָעַת וּבַעַל חוּש הוּמוֹר נָדִיר, אִיש הַמַחְשָבָה, הַיוֹזְמָה, וְהַמָעָשׂ מְעוּרֶה בַּכֹּל, מָעַנִיק מִיְכוֹלְתוֹ בִּתְחוּמֵי מֶשֶק חֶבְרַה
וְתַרְבּוּת.
נָפַל בְּשֵרוּת מִילוּאִים בְּעֵת פֵּירוּק מוֹקְשִים
בְּעֶשְׂרִים וּשְנַיִים בְּאוֹקְטֹובֶּר 80,
וְהוּא בֶּן אָרְבַּעִים וְשָלוש בנפלו.
















בן שרה וצבי, נולד ביום ד' בכסלו תרצ"ח (8.11.1937) בבוקרשט שברומניה. בשנת 1947 עלה יהודה לארץ
במסגרת "עליית הנוער". הוא היה אז בן 9 שנים בלבד. יחיד ממשפחתו. הוא עלה כמעפיל, ונעצר על-ידי הבריטים
במחנה בקפריסין. אחרי הקמת המדינה, בשנת 1948, עלה יהודה לארץ עם קבוצת נערים בני-גילו,
ונקלט בקיבוץ שריד שבעמק יזרעאל. בבית הוריו הוא ינק את חינוכו הציוני. הם השתדלו לעלות ארצה, אבל עלייתם
נמנעה על-ידי שלטונות רומניה. 13 שנה אחרי שעלה, הגיעו גם הוריו לארץ, עם התחדשות העלייה מרומניה.

את חינוכו היסודי קיבל יהודה תחילה בבית-ספר ממלכתי ברומניה. אחר-כך העבירו אותו הוריו לבית-ספר יהודי-ספרדי,
 שרמת החינוך בו הייתה גבוהה יותר. בארץ הוא המשיך את לימודיו במוסד החינוכי בקיבוץ שריד.
הוא השלים י"ב כיתות לימוד.

בשנת 1954 התגייס יהודה לצה"ל ושירת בחיל-ההנדסה, בגדוד קרבי. כל שנות שירותו בצה"ל, בסדיר ובמילואים,
הוא שירת בהנדסה קרבית והתמחה בטיפול במוקשים. בתפקיד זה לחם יהודה במבצע קדש ב-1956,
במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. יהודה נחשב למש"ק פלסים מומחה. ביולי 1956, הוא עלה לדרגת סמל.
יהודה המשיך באימונים ובהשתלמויות, גם בתקופות שבהן שירת במילואים, ובאוקטובר 1968 עלה לדרגת רס"ל. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, ב-7.10.1973, הוא עלה לדרגת רס"ר.

בחייו האזרחיים מילא יהודה תפקידים מרכזיים במשקו, בקיבוץ שריד, ובתנועה הקיבוצית. לאחר לימודים
ב"מדרשת רופין" כיהן במשך שלוש שנים כרכז משק בקיבוצו. לאחר מכן, הוא השלים את לימודיו בכלכלה
ובמדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, קיבל תואר בוגר והוטל עליו לנהל מפעל חרושתי בקיבוצו. באותו זמן
הוא המשיך ללמוד לקראת תואר מוסמך. נושא לימודיו היה "בעיות ניהול ויחסי עבודה".

בשנת 1962 נשא יהודה אשה, ונולדו לו שלושה ילדים. למרות עיסוקיו הרבים, כמנהל מפעל וכתלמיד האוניברסיטה,
מצא זמן להתמסר למשפחתו, לחנך את ילדיו ולטפח עם רעייתו יחסים חמים עם ילדיו.

ביום 12.10.1980 התגייסה יחידת הסיור של חיל-ההנדסה, שבה שירת יהודה, לפנות שדות מוקשים שנשארו
ברמת הגולן מן התקופה שלפני מלחמת ששת הימים. אנשי יחידתו היו ברובם ותיקים במקצוע, שירתו שנים רבות
ונחשבו למומחים בתחום פינוי המוקשים. יהודה היה יכול להשתחרר מן התפקיד ביחידה זו, מפאת גילו,
אבל הוא העדיף להוסיף לשרת ולקיים את הקשר שנוצר בינו ובין קבוצת האנשים שאיתם שירת שנים רבות בצה"ל.

ביום י"ב בחשוון תשמ"א (22.10.1980) נכנסה יחידת הפיקוד של גדודו לסרוק שדה מוקשים. יהודה מצא מוקש ישן,
ובעודנו מזהיר את חבריו מפני הסכנה, התפוצץ המוקש ויהודה נהרג. בן 43 שנים הוא היה במותו.

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "הכרתי את יהודה שנים רבות, ויחדיו שירתנו באותה יחידת מילואים.
ראשון בין ראשונים היה ביחידתנו, שהיא יחידה התנדבותית. הוא שימש דמות מופת בתוכה. משכמו ומעלה היה.
אף כי יכול היה לבקש לעזוב את היחידה, מפאת גילו, בחר להמשיך ולשרת בה, מתוך ידיעה ברורה כי זו חובתו האישית,
ומתוך דבקות באותה חבורה נפלאה ששירתה איתו דרך ארוכה".

יהודה הובא למנוחות בקיבוץ שריד. הוא השאיר אחריו רעיה, שני בנים, בת ואב.

קיבוץ שריד הוציא לאור חוברת לזכרו, ובה מועלית דמותו הרב-גונית של יהודה, כאחד מעמודי התווך במשק הקיבוצי.


לייבסיטי - בניית אתרים