כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


דף הבית >> 2014 web >> מבט שמאל >> יזכור >> לִיאוֹר יוֹנָתָן
   ליאור יונתן   ליאור יונתן
    נוֹלָד בּשריד בַּ – תִשְעָה עָשָר בְּיוּלִי 1952
לִצְפִירָה וְנָתָן יוֹנָתָן, אח לזיו.
אָהוּב, שֶצָמַח לְאָהַבָה וְלֹא הֵבִין מָדוּעַ שוֹנְאִים?
נֶהֶרַג בְּחַזִית הַתְעָלָה עִם פְּרוֹץ מִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּיפּוּרִים, בַּ – שִישָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר 73 וְהוּא בֶּן עֶשְרִים וְאַחַת בנפלו.

 

 

 


 

 

 ליאור יונתן, נולד ב-19 ביולי 1952 ונפל ביום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, בשעות הראשונות של המלחמה,
כשהוא מפקד על מחלקת טנקים בגזרה הצפונית של תעלת סואץ.
חשוף בצריח פיקד על מחלקתו בשקט, באומץ, בקור רוח, וצרור של מקלע פילח את גרונו לאחר שתי שעות של לחימה באזור הביצות של הסואץ. ילד רזה, עדין, רך, עקשן, יודע. לא היה מסע שלא לקח בו חלק. צלח את הכנרת, חצה את המדבר, בשרב ובגשם. עלה על הרכסים וצילם בעיניו זריחות ושקיעות. כל כך הרבה ראו העיניים האלה, החומות ירוקות,
התמימות. אף פעם לא זכר את צבע בגדיו שלו, אבל הבחין בגוונים העדינים ביותר של הטבע.

בגיל מאוחר למד ליאור את מחוגי השעון. מחוגי הזמן שלו, הרגישים, היו סובבים את העולם על-פי עונות השנה; גשמי חורף, ענני סתיו, רוחות אביב, סופות קיץ. דברים שעניינו אותו למד בהתמדה, היה מתעמק וחושב ועוסק בהם בכל מאודו; בדברים שלא עניינו אותו כלל לא התעסק. נוטה היה לקבל כל מיני רעיונות בלתי שגרתיים ודמיוניים. בדמיונו העשיר נטה למיני נושאים מסוג הפאראפסיכולוגיה, היפנוזה, מדע החלל וכו'. בדרך כלל היה שקט, קצת ביישן ומופנם.
אבל בחבורה מצומצמת היה פתאום זורח ואז נפלא היה לשמוע אותו. אוהב מוסיקה היה ומסוגל לשבת במשך שעות
צמוד לטייפ או לפטפון ולהאזין ליצירות ולשירים אשר אהב. את המלים שמר לעצמו. דבר-מה עצוב היה בו,
שלא רצה לתת לאחרים חלק בו. אותה עצבות אילמת השאיר בלשכה האפלה של המצלמה, בעשרות הצילומים אשר השאיר.

עם גיוסו לצבא ברור היה לו, כי דרכו היא לחיל קרבי וכך הגיע לשריון, בו עבר את שלבי הקידום הרגילים: טירונות,
קורס מפקדי טנקים וקורס קצינים. בסיימו את הקורס נשלח לתפקידי הדרכה, אך משאת נפשו הייתה לעבור לשרת בקו הקדמי כמפקד מחלקת טנקים. ואכן כאשר השיג מבוקשו זה, זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, נראה מאושר.
פקודיו וחבריו קשורים היו אליו ואהבוהו בכל לב. הם ראו בו מפקד לדוגמא, התובע בראש ובראשונה מעצמו,
המוכן לעזור ולסייע לכל אחד. דואג לפקודיו ומבין לרוחם. מעידים הם עליו כי היססו לבקש ממנו דבר,
כי ידעו שתמיד יענה לבקשתם. מוכן היה לסייע בכל דבר, להתחלף בחופשות, בתורנויות. בפרוץ המלחמה נשלח עם מחלקתו לסייע לאחד המעוזים המותקפים. חשוף בצריח הוביל את מחלקתו תחת ירי ארטילריה מצרית,
עד להתקלות בכוחות חי"ר מצריים. ליאור לא היה מהמבליטים עצמם ואף בקשר נשמע קולו רק כאשר השיב לפקודות.
בשקט ובביטחון, כיוצא לתרגיל, נשמעה פקודתו האחרונה, בה הודיע על התקלות בחי"ר מצרי,
וקרא למחלקתו להסתער על האויב. תוך ניהול הקרב נפגע ופונה. ב6- לאוקטובר בערב לא היה עוד בחיים.
במקום בו נולד וגדל, בקיבוץ שריד, הובא למנוחת-עולמים.

יצא אלבום צילומים של ליאור "וזרח השמש" מלווה מבחר שירים.

 



לייבסיטי - בניית אתרים