כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 






   
   
       מרוץ האביב שריד 2017
 
 
 
מונה:


דף הבית >> אודות שריד >> » סידרת כתבות על תולדות שריד >> מאם המושבות לשדות שבעמק
 

 מאם המושבות לשדות שבעמק
 
  סיפורו של קיבוץ ארץ ישראלי ה'
  כתבה נוספת בסידרה, מאת: דני נימרי

 

פורסם בתאריך 27/8/2012  |  מאת: דני נימרי  
 

 

קיבוץ ה' הורכב משלושה גופים עיקריים:
א. חברת הנוער הראשונה (נוער א'), יוצאי תנועת "וורקלויטה" שעלו ארצה מגרמניה והתחנכו בשריד.
 
ב. חברת הנוער הראשונה, אף היא מגרמניה, שהתחנכה בקיבוץ גן שמואל.
 
ג. גדוד "עין שמר" מקיני חדרה וחיפה. כאשר הצטרפו כולם לחבורה אחת, הייתה זו קבוצה גדולה שבשיאה הגיעה ל - 75 – 80 חברים! 
 
כבר בסוף שנת 1938 מתרכזת כל הקבוצה בפתח תקוה ונהיית לקיבוץ. שם גם נבחרים כל המוסדות שמאפיינים קיבוץ: מזכיר, גזבר, ועדות משק ותרבות וכו'.
..."מפעם לפעם מוזעק הקיבוץ לעמידה על משמר ערכים [כן, כבר אז!], בפני גילויים של חולשה וסטיות פרי השפעת הסביבה"...
פתח תקוה של אותם ימים הייתה בית ספר לעבודה ולהכרות עם הפועלים הערבים הזולים והמנוסים בעבודה קשה, שביצעו בלי כל קושי ובלי לעורר בעיות כלשהן את רצון מעבידיהם.
ההתנסות הראשונית בפרדסים הייתה מתסכלת ביותר, אך למרות זאת, ..."הימים הראשונים היו ימים של התלהבות גדולה. מדי ערב היינו מתכנסים כולנו בחדר האוכל, שרים ורוקדים ומבלים בצוותא, על אף העייפות הרבה מהעבודה המפרכת בפרדסים"...
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, קורס ומתמוטט ענף הפרדסנות כולו מחוסר אוניות להובלת הפרי ליצוא, ובהיעדר מקורות קיום אחרים נותרים חברי קיבוץ ה' ללא פרנסה.
 

 
המחסור במקומות עבודה בפתח תקוה וכשלון צורב בהקמת משק עזר המורכב מכמה ענפים קטנים, ואף הסתבכות בחובות, יוצר בפני החברים ברירה יחידה: פילוג הקיבוץ לקבוצות עבודה קטנות הפזורות במקומות רבים בארץ.
מצב זה מונע כל אפשרות של פעילות חברתית ותרבותית ומעכב את הביסוס והגיבוש של הקיבוץ החדש. החברים חווים צמצומים קשים ואפילו רעב, המובילים לתחושת מרירות ולעזיבות רבות.
..."ייאוש ומרירות התגנבו ללבבות וגל של עזיבות פקד אותנו"...
העזיבות הרבות הכבידו על המאמצים לקיים אורח חיים קיבוצי. המצב החברתי החמיר עד כדי כך שהחלו לחפש פתרון חדש על ידי השלמתו של קיבוץ "ותיק".
גם הקיבוץ הארצי תורם את חלקו לעניין בהחליטו שאין ביכולתה של הקבוצה להקים קיבוץ עצמאי.
הפתרון לבעיה הסתמן עם פנייתו של קיבוץ שריד (4.6.1941) לקלוט את חברי קיבוץ ה' כהשלמה לשריד.
 
"נודע לנו שקיבוץ ארץ ישראלי ה' מועמד כעת להשלמת קיבוץ... אנו תובעים לעצמנו את ההשלמה הזאת מתוך הערכה שהיא לטובת שני הצדדים... ברור לנו שאנו קודמים ביחס להשלמה זו מכל קיבוץ אחר"...
מבחינתם של חברי קיבוץ ה' בפתח תקוה, הגיעה הבקשה בדיוק ברגע הנכון.
וכך, לאחר שנתיים וחצי לא קלות כקיבוץ עצמאי בפתח תקוה, מגיעים בחודש יולי 1941 עוד ארבעים חברים צעירים לשריד. ממש באותם ימים מתחבר הקיבוץ למי "מקורות", מוקמים ענפים חדשים - גן ירק ומספוא וחברי ההשלמה משתלבים במהירות בחיי הקיבוץ.


בתמונה:
חלק מחברי קיבוץ ה' נכנסים לראשונה בשערי שריד השנה 1941
צועדים מימין לשמאל: מרים פלץ, אהרון אגסי, משה שץ,
רחל דנציג, חוה ואיתמר ספר, חנה שחם.

מתיק המכתבים בארכיון:
18.2.1943
לכבוד
הקיבוץ "שריד"
עמק יזרעאל.
א.נ.
כפי שהוברר לנו על ידי מכתב של "ארגון השומר הצעיר" במרחביה, הקיבוץ של השומר הצעיר בפתח תקוה הצטרף מזמן אל קיבוצכם.
היות והקיבוץ הנ"ל חייב לנו עוד משנת 1940 סך 3.642 לא"י [שלוש לירות ושש מאות ארבעים ושתיים מיל] עבור הספקת מרגרינה, אנו מבקשים להעביר לנו את הסך הנ"ל, או להמציא אותו על ידי המשביר המרכזי בחיפה.
בכבוד רב
בשם תוצרת מזון א"י בע"מ.

 
וגם, ועוד הרבה לפני כן, מתווכחים בשאלות הרות גורל...
להלן קטעים מתוך פרוטוקולים של קיבוץ ה' משנת 1941- 1939.
 
על השאלה המינית:
חנן [?]: השאלה האם נכון יהיה לתת חופש מיני מוחלט. חופש כזה עלול להרוס את החברה.
רחל [איסלר – דנציג]: חנן חושב שלקשר מיני אפשר להיכנס רק בחיי המשפחה. אני חושבת קצת אחרת. יש סוג של אנשים שאינם יכולים למצוא אנשים שיוכלו לאהוב אותם. אבל היצר המיני דוחק. מזדמנת הזדמנות לסיפוק היצר. במקרה כזה אני חושבת שלא יהיה נכון לדכא את היצר. למשל רווקים בקיבוץ.
דוב [?]: צריכה להיות סבלנות. אם מספקים את היצר סתם, באופן שטחי, נשארת הרגשה של בחילה.
שולמית [טובין]: גם אני חושבת כך. בגיל שלנו לחכות זה מחזק את הבן אדם. אנו צריכים ללחום ביצר.
אברהם [מנדלר]: אנו צריכים להבדיל בין חיים מיניים וחיים אירוטיים.
גבריאל [בש]: בשטח זה משפיע מאוד החינוך הבורגני שקיבלנו.
שולמית: יש לי עוד שאלה אחרת: זאת של מקלחת משותפת.
גרישה [כנראה צבי לביא, שהיה מדריכה של הקבוצה]: נדמה, שמקלחת משותפת בקיבוץ אינה יכולה להתקיים; הן הולכות ובטלות. בתור שאלה חינוכית, זוהי שאלה אחרת שיש עליה ויכוח...
 
בירור חברתי: [1939]
ישראל [לפידות]: עברה שנה ואנו מציינים שהתקרבנו, אבל לאמיתו של דבר זה לא כך. כל אחד התקשר רק בחוג חבריו הוא...
חנוך [שחם]: ...העיקר בקיבוץ זוהי העבודה. את האדם מעריכים על ידי העבודה שלו. בקיבוצים הוותיקים העיקר הוא האדם היודע לעבוד. ישנם אצלנו יותר מידי עסקנים ציבוריים. נוצר אצלנו כעין "חבר פקידים". לפי המצב היום אני חרד קצת לגורל הקיבוץ...
 
מתוך קבוצה גדולה שמנתה בראשית דרכה למעלה מ - 70 חברות וחברים, הגיעו לשריד כ – 40. כמה מהם עזבו במהלך השנים ואחרים הצטרפו.
 
ואלה שמותיהם:

בת שבע זגרצמן אליעזר אורן
ראובן דננבאום מרים אגסי
רחל דנציג אהרון אגסי
סיומקה דנציג דן אמיתי
שולמית טובין ברוך ניצן
גרשון פרסאי נורית ניצן
רני פרסאי בלה שץ
חנה שחם משה שץ
חנוך שחם דוד מירון
ישראל לפידות מינה מירון
איתמר ספר יהודה רמות
חוה ספר מלכה רמות
זאב צחר זיוה קישון
מרים פלץ אליעזר קישון
הרצל וישיניוב  


מצטרפים: חוה הופמן; דבורה צחר; אסתר דננבאום; רינה אורן; זאב טובין;
שפרה וישיניוב.
 
חברים שמזהים את בצילומים את חברי הקבוצה, או שיש להם הערות או מידע נוסף, מוזמנים להגיב.
 

 


כשהיינו צעירים...


 


שמחים ועליזים...

 

 


החברים מוזמנים לזהות!

 




 

 

 

  
   לכתבות נוספות בסידרה:
   לחצו כאן

Bookmark and Share
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים