כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:



מדוע שריד מסרבים לשלם מיסים לתנועה                          
 
חוות דעת של עו"ד ר. רוגין שנשלחה בשנת 2008 לנציגי הקיבוצים התורמים. (מובאת בקיצורים הכרחיים)



1. לבקשת נציגות קיבוצי ההטלות של הקיבוץ הארצי (להלן - קיבוצי ההטלות) הריני להעלות על הכתב את תמצית התשתית העובדתית הנוגעת לפרשת קיבוצי ההטלות.
סקירה זו אינה מנתחת (בהעדר מידע מלא) את שאלת זכאות הקיבוץ הארצי להשבת כספים מהמערכת הבנקאית או את שאלת נכסי מערכת הקיבוץ הארצי כמקור לפרעון ההתחייבות כלפי קיבוצי ההטלות.
קיבוצי ההטלות - הסדר המערכת המרכזית של הקיבוץ הארצי

2. רכיב מרכזי וחיוני בהסדר הקיבוצים הראשון (מה-12 בדצמבר 1989) כפי שתוקן והושלם בהסדר הקיבוצים המשלים (מה-20 במרץ 1996) היה חלוקת גרעונות (הטלות) התאגידים של המערכת המרכזית בקיבוץ הארצי-השומר הצעיר על קיבוצי התנועה.

3. מנגנון ההטלות (הפרשי הריבית) התבסס על כושר ההחזר של כל קיבוץ בקיבוץ הארצי; כל קיבוץ, אשר נקבע כי הוא יכול לעמוד בפרעון החוב להסדר - בהתבסס על נתוני כושר ההחזר - בריבית העולה על מדד +4.5%, נדרש לשאת על גבו סכום חוב נוסף מתוך גרעון המערכת המרכזית של הקיבוץ הארצי.

ההיקף העצום שהוטל על קיבוצי ההטלות

4. סך כל הנטל הנוסף - הוא הנטל שהוטל על קיבוצי ההטלות בקיבוץ הארצי - עמד על 40.0 מ' ₪ בערכי ה-31 בדצמבר 1991.
סכום זה האמיר ל-89,283 א' ₪ במונחי ה-31 בדצמבר 1995; זהו הסכום הנוסף בו נדרשו לשאת קיבוצי ההטלות.

5. חלק מקיבוצי ההטלות - אותם קיבוצים אשר נקבע באופן נורמטיבי, כי הם מסוגלים לעמוד בפרעון החוב גם אם הריבית היתה מוגדלת ב-2.0% לשנה ומעלה (זאת אומרת: כושר פרעון של החוב בתנאים של מדד + 6.5%) - נדרשו ליטול על עצמם הלוואות (חובות המערכת המרכזית) בהיקף של 5.0 מ' ₪ לכל קיבוץ, וזאת בערכי ה-31 דצמבר 1995 (זו הקטיגוריה של קיבוץ גזית, קיבוץ מרחביה, קיבוץ משמר העמק, קיבוץ מעברות וקיבוץ ניר יצחק).

6. קיבוצים נוספים, אשר נקבע - באופן נורמטיבי - כי הם בעלי כושר החזר העולה על מדד + 4.5% (אך אינו מגיע למדד +6.5%) נדרשו, ליטול על עצמם הלוואות של המערכת המרכזית בסכומים נכבדים ביותר, העולים על 4.0 מ' ₪ במונחי ה-31 דצמבר 1995; כך, למשל, קיבוץ דן וקיבוץ שער הגולן נדרשו ליטול על עצמם - כל אחד - סכום של 4,732 א' ₪ (ערכי ה-31 דצמבר 1995); סך של 4,643 א' ₪ - הכל לפי ערכי ה-31 דצמבר 1995 - הוטל על גן שמואל; קיבוץ שריד וקיבוץ מזרע ספגו כל אחד חוב נוסף של 4,464 א' ₪. סכום של מעל 4.0 מ' ₪ (4,107 א' ₪) - והכל, כאמור, בערכי ה-31 דצמבר 1995 - הוטל על קיבוץ הזורע, קיבוץ דליה, קיבוץ יקום.

7. שני קיבוצים, אשר לא היה להם כל חוב (קיבוצים זכאים) - הם קיבוץ מגן וקיבוץ ברעם - נדרשו על ידי הוועד הפועל של הקיבוץ הארצי, ליטול על עצמם תשלום לטובת נושי הקיבוץ הארצי בסך של 3,214 א' ₪ (במונחי ה-31 דצמבר 1995).
קיבוצים נוספים נשאו בנטל בלתי מבוטל - קיבוץ דביר, קיבוץ כפר מנחם (2,500 א' ₪ בערכי דצמבר 1995). עברון ועין המפרץ חויבו בהלוואות המערכת המרכזית של הקיבוץ הארצי (בהיקף של 2,589 א' ₪ כל אחד), ולבסוף גם שמיר ונגבה (3,750 מ' ₪) נשאו בהטלות.

8. עצם הסבת הגרעון של המערכת המרכזית (ההטלה) וגובה ההטלה של קיבוצי ההטלות, היה פרי נתונים כספיים היסטוריים. נתונים אלו התבססו, ביסודו של דבר, על העודף המשקי של כל קיבוץ בין השנים 1989 עד 1991. מנגנון ההטלות הדיפרנציאליות לא התחשב בשינויים דרמטיים - חיוביים (ראו, למשל, קיבוץ סאסא או קיבוץ מענית) או שליליים (ראו, למשל, קיבוץ מרחביה וקיבוץ דביר) שחלו בקיבוצי הקיבוץ הארצי.
בכל אופן, קיבוצי ההטלות - 22 במספר - שילמו, משלמים (וישלמו) את הטלות המערכת המרכזית של הקיבוץ הארצי עד סוף שנת 2013 (אלא אם כן הם הקדימו ופרעו את חוב ההטלות).
סכום הטלות אלו עמד, במונחי תחילת 2008, על היקף משוערך של מעל ל-180 מ' ₪.
קיבוצי ההטלות - נטל נוסף על ההטלות האחידות

9. ההטלות שנפלו על כתפי קיבוצי ההטלות (הווי אומר, ההטלות הדיפרנציאליות) היו בנוסף ולצד ההטלות האחידות הכלליות, בהם נדרשו לשאת כל קיבוצי הקיבוץ הארצי.
ההטלות האחידות (1,888 א' ₪ לכל קיבוץ; במונחי חודש דצמבר 1988) נעשו דרך חיוב הקיבוצים בתכן החזקות ואשראי בע"מ; כידוע, הטלות אלו נמחקו לקיבוצי המחיקות במסגרת הסדר המערכת המרכזית, ויתר הקיבוצים משלמים הטלות אלו; ההטלות הוסבו למערכת הבנקאית. הנטל על קיבוצי ההטלות - התנאי היסודי להסדר המערכת המרכזית ולהסדר הקיבוצים המשלים

10. הסדר המערכת המרכזית של הקיבוץ הארצי אושר במועצת הקיבוץ הארצי בגבעת חביבה ב-10 בספטמבר 1995; וזאת לאחר שהוועד הפועל של הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר הודיע לנציגי בנק הפועלים בע"מ ולנציגי בנק לאומי לישראל בע"מ, לפי דרישתם (הודעת הקיבוץ הארצי מה-28 באפריל 1993), את הפילוח המדויק של ההטלות.
הובהר על ידי הרכז הכלכלי של הקיבוץ הארצי, אמרי רון (משמר העמק), כי "ההסדר בלתי אפשרי ללא הטלות של 40 מ' ₪. אני שליח שלכם - אם תחליטו שאין הסדר - לא יהיה הסדר".

11. ההסכמה הגורפת בכנס זה היתה, כי יש לפתור את בעיית קיבוצי ההטלות באמצעות ועדה תנועתית, שהחלה לפעול לתכלית זו (זו 'ועדת צדק תנועתי' (ועדת פרויקה רוזן)). כבר במעמד זה, הוברר כי הועדה מתקשה לגבש נוסחה סבירה, ולכן הצהיר מזכיר הקיבוץ הארצי, ג' פורמן (מעברות), כי "בענין הצדק התנועתי - אם ועדת פרויקה לא תספק תשובה נלך על הצעות חדשות".

12. החלטת הסיכום (כנס רכזי משק של הקיבוץ הארצי מה-29 באוגוסט 1995) היתה -
"אם ועדת פרויקה לא מוכנה עדיין להגיש הצעה כוללת לצדק תנועתי - צריך לחייב את המזכירות להביא הצעת צדק תנועתי בהסדר המערכת המרכזית, שתסייע לחלק מקיבוצי הטלה על ידי פריסה ל-20 שנה של פיצוי שמקורותיו מס על קיבוצים שנמחקו להם חובותיהם למערכת המרכזית"
מתווה מקורות הפיצוי לקיבוצי ההטלות - אך ורק חלוקת נכסים של תאגידי הקיבוץ הארצי והמערכת המרכזית

13. כאמור, בעקבות הסדר המערכת המרכזית של הקיבוץ הארצי, התאפשרה החתימה על הסדר הקיבוצים המשלים (ה-20 במרץ 1996), הסדר אי תביעות בין המערכת הבנקאית לתאגידי הקיבוץ הארצי (ה-11 ביוני 1996) והסכמת הבנקים למחיקת מדורגת של התחייבויות המערכת המרכזית (ה-18 באוגוסט 1996).
השלמת גיבוש הסדר הקיבוצים המשלים, אפשרה את קביעת העיקרון לגבי פיצוי קיבוצי ההטלות.

14. עקרון זה קבע, כי אין לגבות כספים מקיבוצי המחיקות לטובת קיבוצי ההטלות; הדרך להשבת האיזון על כנו ול'צדק תנועתי' היא באמצעות חלוקה דיפרנצאלית של נכסים בבעלות התאגידים המרכזיים שיופרטו.
עקרון זה בא לידי ביטוי בהחלטת מועצת הקיבוץ הארצי מה-26 בינואר 1997.
החלטת המועצה - "צמצום אי שוויון בהסדרי המערכת המרכזית (צדק תנועתי)" - קבעה, כי קיבוצי ההטלות יהיו זכאים לפיצוי על דרך הפחתת התרומה של העברת החלק היחסי ביחידות ההשתתפות של תנובה, כנדרש בנספח י"ג להסדר הקיבוצים המשלים.

15. החלטה זו אושרה ונחתמה על ידי מזכירי הקיבוץ הארצי ועל ידי ההנהגה הכלכלית.
בקיצור, ההחלטה קבעה, כי שווי הפחתת התרומה (25% מהאחזקות של הקיבוץ בתנובה) יופחת לכל קיבוץ הטלות, בשיעור הנטל הנוסף שהוטל על כל אחד מקיבוצי ההטלות; במקביל, שיעור תוספת התרומה ל'קיבוץ מחיקות' מאחזקות תנובה יוגדל, על מנת לשמור על מסגרת ההתחיבות התנועתית ל-25% משווי אחזקות תנובה.

16. בסופו של יום, הקיבוץ הארצי לא הצליח לאכוף התחייבות זו, וכל 'קיבוצי ההטלות' (פרט לאותם קיבוצים ספורים אשר לא חתמו על נספח י"ג) תורמים 25% מיחידות ההשתתפות בתנובה.

גלגולי הסדר הפיצוי

17. מאז שנת 1997 - מזה למעלה מעשור - ישנן אינסוף תכתובת ופגישות שלא קידמו את הפתרון המהותי של הסוגיה. פרט להשבת סכום סמלי יחסית של כ-150 א' ₪ לקיבוצי ההטלות, במסגרת הסדר תכן, לא נעשה בפועל - הלכה למעשה - דבר.

18. קצר המצע מהמשתרע כדי לתאר, ולו באופן חלקי, את תולדות ההבטחות, הפגישות והשיחות שנוהלו, כדי לפתור את העיוות שהוטל על קיבוצי ההטלות.
ועדת 'הצדק התנועתי' גררה את רגליה משנת 2000 עד דעיכתה הסופית, וזאת למרות העובדה שהיא היתה צריכה לגבש פתרון תוך שלושה חודשים.
דרישות בכתב לקבלת מלוא המידע - בלי לגלות טפח ולהסתיר טפחיים - הופנו אל מזכירי הקיבוץ הארצי עוד בשנת 2000 (ראו, למשל, פניית נציג כפר מנחם מה-31 דצמבר 2000).
הן לא נענו בצורה עניינית, עד כי יש ספק, האם בכלל הקיבוץ הארצי עצמו יודע בדיוק מה מתחולל ומה נעשה בנכסיו שלו.

19. פעם אחר פעם (למשל, במפגש קיבוצי ההטלות מה-2 במאי 2001), גברה ידם של המתונים, מחפשי הפשרה ובעלי הסבלנות בתוך קיבוצי ההטלות, על אלו הדורשים לאכוף את התחייבויות מועצת הקיבוץ הארצי בדרך משפטית.

20. בסופו של יום, לא ננקטו פעולות אכיפה להשבת עודפי ההסבות - במידה וישנם עודפים כאלה - ששולמו לבנק הפועלים ולבנק לאומי בהסדר תכן, אל הקופה המשותפת של הקיבוץ הארצי (אם היא אכן זכאית לכספים אלו).
אף על פי שנערכה התייעצות עם משרד עו"ד י' ארנון באשר לסיכויי התביעה להשבת כספים אלו, אין בידי נציגי קיבוצי ההטלות כל חוות דעת משפטית מסודרת מדוע הבסיס לדרישת השבת הכספים העודפים אל הקיבוץ הארצי אינו מוצק.

21. חלפו להם למעלה מ-6 שנים מאז שנכתבו - ביום ה-31 באוקטובר 2001 - הדברים הבאים על ידי מזכיר הקיבוץ הארצי, בהקשר של מימוש החלטת הצדק התנועתי - "בשלושת החודשים האחרונים מאז ישיבת הצוות האחרונה חלה התקדמות משמעותית בנושא"
ובהמשך - "יש לי סיבה להאמין שאנחנו קרובים למציאת פתרון משמעותי לנושא"
בפועל, הלכה למעשה, לא נמצא אותו "פתרון משמעותי" מיוחל ונכסף. התנאת איחוד נכסי התנועות הקיבוציות בפתרון בעיית קיבוצי ההטלות

22. למעשה, הדרך המעשית היחידה לפתרון סוגית קיבוצי ההטלות הינה באמצעות מימוש נכסים תנועתיים - הן של הקיבוץ הארצי והן של תאגידי הקיבוץ הארצי (ובכלל זה זכאות להשבת עודפי הגבייה בהסדר תכן, אם קיימת זכאות כזו) - והעברת התמורות (באופן מלא או יחסי) לקיבוצי ההטלות.

23. על רקע עקרון זה, שבה ואישרה, ביום ה-2 ביולי 2000, מועצת הקיבוץ הארצי את מחוייבותה לפתרון בעיית קיבוצי ההטלות. בהחלטה זו - "תהליך איחוד הנכסים בין התנועות" - נקבע, כי "תהליך מימוש איחוד הנכסים יהיה כפוף להשלמת הסדרת התחיבויות התנועות לקיבוציהן, ...".

24. בכל אופן, עד עצם היום הזה, אין זה ברור אילו נכסים בדיוק יש לתאגידי הקיבוץ הארצי (פרט להצגה חלקית משנת 2007 של נכסים (לרבות נכסי מקרקעין מגוונים) במערכת של חבצלת); חמור מכך, ישנם נכסים של המערכת המרכזית, כמו ניר שיתופי, בהם רב הנסתר על הנגלה.
כך, למשל, אין זה ברור, מדוע הנכס ברחוב הארבעה בתל אביב (ככל שלתאגידי הקיבוץ הארצי יש זכויות בנכס זה), לא נמכר לצורך קיום התחייבויות כלפי קיבוצי ההטלות.

חובת השקיפות בנכסי הקיבוץ הארצי

25. מן הראוי, בשולי הדברים, להעיר הערה עקרונית על חובת השקיפות בתאגידים בעלי אופי מעין-ציבורי דוגמת הקיבוץ הארצי.
לדעתנו, העקרון הבסיסי של כל דמוקרטיה חוקתית, ועל פיה נבחר הציבור הוא נאמן הציבור, לא חלחלה עד תום אל הקיבוץ הארצי.
דומה, כי נשתרשה לה תפיסה מוטעית, כאילו יש לנושאי משרה בקיבוץ הארצי סמכות ורשות להסתיר מציבור חברי הקיבוץ בכלל, וקיבוצי ההטלות בפרט, את הפירוט המדויק של נכסי מערכת זו על כל חלקיה (כולל אחזקות מיעוט).
כך, למשל, למיטב ידיעתנו, הקיבוץ הארצי מיוצג בהנהלת ניר שיתופי ובהנהלות של גופים אחרים, ואיש לא ראה ולא שמע את הנתונים הכספיים המדויקים של תאגיד מרכזי זה.

26. לשיטתנו, העקרון, על פיו פעילי הקיבוץ הארצי הם נאמני הציבור המחויבים בחובת שקיפות וגילוי מלאה, חייב להישמר ללא כל סייג.
אין מקום למידע 'חסוי' על נכסים 'מוסווים', השמור אך ורק ליודעי ח"ן.
זהו רכוש כלל חברי הקיבוץ הארצי, ויש להסדיר באמצעותו את העיוות של קיבוצי ההטלות.

סיכום:

27. התמונה המצטיירת מסקירה זו - והוא בראשי פרקים ממש - הינה רצון של הקיבוץ הארצי "להרדים" את פרשת קיבוצי ההטלות וכל זאת ללא עימות ישיר עם הנציגים הבולטים של קבוצה זו.
ועדיין, העובדה הפשוטה היא שקבוצה קטנה יחסית של קיבוצים נשאה - ונושאת - על גבה נטל כלכלי אדיר, שעה שקיבוצים אחרים באותה מערכת ממש השכילו לחמוק מנשיאה בנטל כבד זה.

28. מוסכם, כי אין מקום ל'מלחמת יהודים' פנימית בקיבוץ הארצי בין קיבוצי ההטלות לבין קיבוצים שלא נשאו בנטל הכבד, חרף העובדה שמצב חלק מהקיבוצים הללו, כיום, הוא איתן.
יחד עם זאת קשה למצוא הצדקה לכך שנכסים אשר נותרו בידי תאגידי הקיבוץ הארצי - ובינתיים ישנה תמונה חלקית מאוד של נכסים אלו - לא ישמשו, בעדיפות ראשונה, לפרעון חלק מהחוב של קיבוצי ההטלות.

יש לזכור - בסוף כל הסופות - כי אלמלא קיבוצי ההטלות, ספק רב אם נכסים אלו היו בידי תאגידי הקיבוץ הארצי. 
 

 בכבוד רב, רון רוגין, עו"ד


מכתב תגובה  זה נשלח ופורסם במדור מכתבים "בדף הירוק"
אנו מפרסמים אותו כלשונו
 
שלום רב
 
אנו מבקשים לפרסם תגובה למכתבו של אבישי גרוסמן – רעידת אדמה.
שוב ושוב, אנו עדים לנזיפות שזוכים להן דווקא אותם קיבוצים, שנתנו
הסכמתם ונחלצו לסייע לאחרים בימי משבר. 
 
אף מילה כמובן, על התנהלות ראשי הקיבוץ הארצי, שלמיטב הבנתנו וידיעתנו,
לא העלו אף פעם בדעתם את המחשבה, שמי שמבטיח חייב גם לקיים, ומי
שיש לו חובות לאחרים, חייב לפרוע אותן.
 
עלינו לציין, שמאז שנות התשעים, נפגשו נציגים שלנו כמה פעמים לפחות עם
אבו וילן ואינספור פעמים עם מוטל בוגומלסקי. לפני כשנה הזמנו את זאב שור   
ביוזמתנו, לאסיפת קיבוץ לדיון בנושא הכאוב. התשובות שקיבלנו מכולם היו תמיד
חד צדדיות. אתם חייבים לשלם את המיסים! ומה בנוגע לחוב שלכם כלפינו?
זהו נושא לדיון אחר! וכך פעם אחר פעם אחר פעם. עד שנמאס לנו.
 
לשמחתנו, ואין זה מפתיע בעצם, דווקא הקיבוצים החזקים ביותר עומדים בראש
המאבק על הדרישה הצודקת – בואו נגיע להסדר דו צדדי! אנחנו נשלם את
המיסים, אבל אתם תמצאו דרך להחזיר לנו את מה שמגיע לנו בדין.
קיבוץ שריד אינו נמנה על הקיבוצים העשירים בארץ. למזלנו, איננו צריכים
לפשוט יד כדי לקבל עזרה מאחרים.
 
לעומת זאת, קיבוץ סאסא, שנמחקו לו מאה (100) מיליון ₪ במסגרת הסדר
הקיבוצים, והוא כנראה, הקיבוץ העשיר בארץ כיום, לא מתבקש להעלות
תרומה כלשהי לאות תודה על הצלתו. האם הקיבוץ הזה אינו יכול להתנדב
ולממן למשל את אחזקת תנועות הנוער בחמש השנים הקרובות?
 
והערה אחרונה: רוב הקיבוצים (כשישים וחמישה אחוז) מבין קיבוצי ההטלות
מתנהלים כבר היום במודל הדיפרנציאלי. הווה אומר, חלקם הגדול כבר אינו
משתייך לזרם השיתופי. לרוע המזל, לחלק מהם יש גרעון אקטוארי לא קטן.
האם חושב מישהו, שהם יעלו בדעתם לשלם מיסים מבלי שיציעו להם
הסדר מתקבל על הדעת?
 
 
בברכה – יוסי ריגלר, דני נימרי – קיבוץ שריד    

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים