כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 






   

 
 
מונה:


דף הבית >> דפי עד >> מינה מירון ז"ל
 מינה מירון  ז"ל   
 נולדה בתאריך:  25/7/1920
 נפטרה בתאריך: 9/10/2011
 
דברים לזיכרה - חגי ספר 

יחסים מיוחדים – הספד למינה מירון
מינה זכורה לי, עד היכן שהזיכרון של ילד יכול להגיע, כאישה הקרובה ביותר למשפחתנו. מסיפורי ההורים אני יודע שחברות אמיצה זו, נרקמה במסגרת ההשלמה של קיבוץ ה' אי שם בשנות הארבעים של המאה הקודמת והחזיקה מעמד במשך 60 שנה, עד המעבר של מינה לחדרים המוגנים.
כבר עם הכניסה לדיור הקבע הראשון, במה שמכונה היום בתי החיילים והצעירים, גרו שתי המשפחות בשכנות צמודה, כשהבילוי המשותף נעשה על הדשא הגדול לפני הבית. כך נמשך גם במעבר לשיכון הותיקים, כאשר משפחות ספר ומירון גרו דלת מול דלת לאורך עשרות שנים.
היחסים היו טובים כל כך, עד ששני בני הזקונים תוכננו להיוולד לאותה קבוצה. עד גמר י"ב התחנכתי עם אורית בקבוצת גפן על גלגוליה השונים. היחסים בין מינה למשפחתנו התהדקו במיוחד לאחר מותו הפתאומי של דוד ב 1973. מידי ערב היתה מינה נכנסת לחדר ההורים ויחד היו יושבים לכוס תה ושיחה על ענייני דיומא בקיבוץ.

בזיכרון האישי שלי חקוק במיוחד הליווי שהעניקה מינה לי ולאחר מכן לילדי: כל יום הולדת, אירוע חגיגי או חלילה אבל זכו לביקור מיוחד. מינה הכירה את בני משפחת ספר לדורותיהם הרבה יותר טוב ממני ולא שכחה אף פעם להביא מתנה, לברך ולהתעניין בנעשה אצל משפחת השכנים. אינני יודע אם היתה כאן יד מכוונת, אך בתנו הבכורה הדר נולדה ב 24/7 – יום לפני תאריך הולדתה של מינה, דבר שהפך לאירוע מיוחד ביחסי המשפחות.

זיכרון ילדות נוסף הוא המסיבות של קיבוץ ה': הקשרים החזקים בין חברי ההשלמה הובילו למסיבות הווי מיוחדות, שהיו מבוססות על האפרוחים והפרגיות שמינה היתה מביאה מהלול. במשך יום שלם היה אבא טורח על תבשילים מיוחדים מהעופות ולעת ערב היתה מתחילה החגיגה, שנמשכה לפחות עד שעת ההשכבה בה נאלצתי לפרוש לבית הילדים.
בשנים האחרונות בעקבות מחלתה של מינה ומעברה לחדרים המוגנים, התרופפו הקשרים. למרות זאת אסיים במה שאמא תמיד היתה אומרת על היחסים המיוחדים: "מינה הרבה יותר קרובה אלינו מכל המשפחה."


מינה מירון ז"ל


    
דברים לזיכרה - עינב (הנכדה)

סבתא יקרה שלי
כשאבא שאל אותי אם אני רוצה לכתוב משהו בכלל לא התלבטתי. ברור שכן, כי חשוב לי שתדעי בדיוק, איך אני אזכור אותך. ואני אזכור אותך סבתא מינה המקסימה שלי.

כשאומרים סבתא מינה, הזיכרון הראשון שלי הוא ארגז עם אפרוחים צהובים ומתוקים שהבאת לי לקיבוץ ולקחתי איתי לגן. זה היה אירוע כל כך משמח עבורי, שלמעשה, זהו הזיכרון הכי רחוק וחזק שיש לי מהילדות.
איך הייתי גאה בסבתא שלי!
ליומולדת 4 תפרת לי חצאית פרחונית עם וסט תואם. זו הייתה החליפה הכי חגיגית שהייתה לי בארון, ועד היום היא מקשטת חלק גדול מאלבום התמונות שלי.

ובהמשך אני זוכרת שהיית באה אלינו והיית נשארת לישון פה, כי זה היה לוקח כמעט 4 שעות נסיעה עם הפקקים והכבישים של פעם. כל פעם שבאת, הבאת לנו הפתעות חדשות. איזה כיף זה היה סבתא.
אחר כך גדלנו ואני כבר הייתי נוסעת לבקר אותך לבד או עם חברה. הייתי נשארת לישון אצלך, ואני זוכרת את הסיבוב הקבוע למתפרה, שם עבדת כל כך הרבה שנים. סבתא, דעי לך שאהבתי מאוד את הביקורים הללו, ועכשיו שאני כותבת, עולים בי כל מיני זיכרונות נפלאים, שאנצור בליבי עוד שנים רבות.
אני גם זוכרת את כל הגלויות שכתבת לנו. כל יומולדת או חג - אף פעם לא שכחת. עד היום יש לי את חלקן שמורות אצלי.

וכשהלכתי לצבא וידעת שאני אוהבת את העוגיות מהבצק שקדים, היית שולחת לי אותן בחבילה בדואר.
רק אני הייתי מקבלת חבילות מסבתא שלה. איזו סבתא נהדרת!
אחרי הצבא, כשטסתי לאמריקה, הייתי מדברת איתך פעם בשבועיים שלושה בטלפון. כל כך רצית לדעת איפה אני ומה אני עושה. ואני הייתי מתקשרת ומעדכנת אותך בענייני ואת אותי בענייניך, היינו מפטפטות קצת וחוזר חלילה. וככה גדלנו, גם אני וגם את...

אני התחתנתי והקמתי בית, והביקורים הפכו להיות רחוקים יותר ויותר. אבל תמיד כשהגעתי עם הילדים יכולתי לחוש את השמחה בליבך, בראותך את הנינים מסתובבים אצלך בבית.
אהבת את הילדים הקטנים, דור ההמשך, ולמזלי יש לי תמונות שאת מחזיקה את לוטם שלי על הברכיים ועינייך קורנות אושר.
סבתא: את הולכת ומשאירה לי ארגז של זיכרונות נפלאים.
תודה לך על שהיית סבתא כזאת נהדרת. גאה להיות הנכדה שלך.       

אוהבת עינב.  


Go Back  Print  Send Page

לייבסיטי - בניית אתרים