כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:



מכתבים ליורגן  
חשיפה בלעדית מתוך חליפת מכתבים שמנהל חבר וותיק עם ידידו השבדי שהיה בעבר מתנדב בקבוץ
 
יולי 2010
יורגן ידידי.

שאלתך אם עדיין מוגש דג מלוח בארוחות הבוקר טלטלתני.
זוכר אני מה אהבת את הדג. כיצד מזיז היית הצידה את חצאי עיגולי הבצל, עורם את כדורוני הפלפל השחור הקשים, מפריד בעדינות את הבשר הלבן מעורו האפרפר, ונוגס כשחיוך עצוב נסוך על פניך. האם היה זה בשבילך זיכרון לטעמו של הבית שכה התגעגעת אליו, ידידי המסכן? תמהני.
זכורתני יורגן, שפרוסות הלקרדה דווקא לא ערבו לחיכך. "מוצאי אינו מפולניה" היית מצטחק כשהיינו שנינו דוחפים את מגשינו לאורך פס המתכת של עגלות ההגשה ונעצרים לפני תבנית הלקרדה.

עם כך ידידי, לא הוא. הדג המלוח כבר איננו מוגש, ואם תחפוץ לדעת עוד יורגן יקר, אין רק הדג אינו מוגש, אלא גם דייסת הסולת אינה מוגשת והתרפזים שכה אהבת, ואף הביצים הקשות שהיו מבושלות לעיתים במים של התה, זוכר אותן יורגן? גם הן אינן מוגשות יותר. כן יורגן, אינני יודע כיצד עלי לבשר לך זאת, ולכן אבחר בדרך היחידה שאני מכיר, דרכה של האמת, הקבוץ עבר טלטלה יורגן, ועתה אין בו יותר ארוחות בוקר.

יודע אני כמה עלול מידע זה לצערך, וכמה נהנית מהשעה בה יכולנו לחדול מעבודת הכפיים ולהתמסר
לארוחה. אט אט יורגן, היינו חותכים את המלפפון לקוביות, מוסיפים פלחי עגבנייה, מוסכים קוטג' ממעל ומנגבים לבסוף בפת לחם את העסיס שנותר בצלחת, הזוכר אתה את העסיס הזה, כמה אהב הלחם שלנו להשתכשך בו?

לא יורגן, כל זה כבר איננו קיים, שייך הדג המלוח לעבר, לעולם המתקיים לדאבוני רק בראשי ורק בראשך.

ועתה לא אחשה יורגן ידידי, זיכרונו המתוק של הדג המלוח ציערני וקרוב אני עכשיו מתמיד לפרוץ בבכי תמרורים.

סלח לי ידידי כי עלי לסיים את המכתב, דמעותיי מכתימות את הנייר ואין אני חפץ בכך.

אנא מסור את הערכתי המלאה לאינגה שלך

ידידך מ.



אוגוסט 2010
יורגן ידידי.

סבורתני שטעות בידך, גריפה אינה שפעת.

אם זכורתני נכון אנגינה היה השם ששימש אז למחלת השפעת בעוד שגריפה היה שם כולל למחלות שידיעותיו הרופא לא צלחו לאבחן.

הזוכר אתה יורגן יקר, את אותו לילה מתוק ונמהר בו בכוס שמנו עין, ולמחרת, משהתמהמהנו להשכים, סדרן העבודה חיפש אחרינו, ואנחנו ידידי, שמנו את עצמנו כחולים, ומשסרנו למרפאה והתלוננו על מיחושים, קיבלתי אני צרור כדורי א.פ.צה בשקיק, בעוד אתה, יורגן יקר, אובחנת כסובל מגריפה קשה ואושפזת לחודש וחצי בחדר איזולציה?

הזוכר אתה זאת? הזוכר אתה מי הייתה לצדך? האם הייתה זו זיווה או שמא שפרה היא שנדרשה להבראתך?.

נדמה לי יורגן שלא רק החולי הוא שהשכיב אותך במיטה הבודדה של חדר איזולציה. האם כבר מותר כיום להעז לחשוב שגם אי הרצון לעבוד וגם האוכל הטוב שהוגש שם , הם שגרמו לך לא להזדרז לקום על רגליך?

בכל אופן, יורגן יקר, מודה אני שכשפגשתיך אחרי חודש וחצי התפלאתי לראות כמה שמנת, כיצד יכול חולה כה מסוכן כפי שהוגדרת להתמלא כל כך ובמיוחד במקומות שאינם נכונים בהכרח.

ועתה לא אחשה יורגן ידידי, זיכרונו של חדר איזולציה דוקר בליבי וקרוב אני עכשיו מתמיד לפרוץ בבכי תמרורים.

סלח לי ידידי כי עלי לסיים את המכתב, דמעותיי מכתימות את הנייר ואין אני חפץ בכך.

אנא מסור את הערכתי המלאה לקריסטינה שלך.

ידידך מ.




אוגוסט 2010
יורגן ידידי.

הו מה צחקתי כשקראתי את מכתבך אלי.

לא רעי, אין כבר צורך לכתוב לי באיזה יום ובאיזו שעה עלי לעמוד בסמוך לתא הטלפון הציבורי שמאחורי המזכירות ולחכות לשיחה ממך.

תא טלפון זה כבר אינו עומד שם ואין מושג בידי לאן נדד. עתה ידידי מותקן מכשיר טלפון בכל בית בקבוץ ואף טלפון נייד המופעל בעזרת תאים פוטואלקטריים מצוי ברשותי, כך שתוכל למצאני בכל עת.

גם המזכירות והדואר שהיו בבניין הסמוך כבר אינם במקום. הועברו הם לפני שנים למשכן מפואר שהוקם על חורבות שכונת הצריפים בה התגוררת, "בית המשרדים" שמו של בית מידות זה.

ועתה לא אחשה יורגן ידידי, זיכרונו של תא הטלפון ושיחות האהבים שניהלתי בו עיתים רחוקות צובט בקרבי וקרוב אני עכשיו מתמיד לפרוץ בבכי תמרורים.

סלח לי ידידי כי עלי לסיים את המכתב, דמעותיי מכתימות את הנייר ואין אני חפץ בכך.

אנא מסור את הערכתי המלאה לאניפריד שלך.

ידידך מ.
 
 
 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page

לייבסיטי - בניית אתרים