כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 






   

 
 
מונה:



מרקוס ריגלר 
נולד בתראיך: 12/3/1912 
נפטר בתאריך 17/2/2009
 
דברים לזכרו

היינו באים בשבת לסבא וסבתא. הרדיו מוועדת חברים היה משדר שירים ושערים. היינו יוצאים לדשא לשחק כדורגל. סבא היה בז'רנו בשער ואנחנו היינו שייע פייגנבוים ושבתאי לוי. תרגלנו מכות 11. אח"כ היינו משחקים נגד סבא, וסבא היה מנצח 0:98. (טוב, זה היה בצחוק... הוא תמיד היה נותן לנו לנצח). היינו מתרגלים על סבא את נמרוד דרייפוס מתקל בחריפות. בינתיים פשטידת תפוחי האדמה יצאה מהתנור. נכנסנו פנימה. דקה 87 תיקו 0 עם בני יהודה. "הם עוד יחטפו גול" סבא אומר. אך חולפות להן 3 דקות, והם חוטפים. וסבא היה נאנח: "הפועל שוב הפסידה..." יודעי דבר ידעו לספר שהפשטידה של סבא אפילו העפילה על זו של יעקב פלור. סבא למד להכין את הפשטידה לפי המתכון של אמא בבית בסטרוז'ינץ בחבל בוקובינה אשר היה אז בקיסרות האוסטרו הונגרית. כשסבא עמל במטבח צפינו במשחק כדורגל. "מי משחק?" הוא שאל מעבר לכתף, "אוסטריה נגד הונגריה" ענינו. "נגד מי?" שאל סבא. סבא הכין את הכל בעצמו: היה כובש את המלפפונים החמוצים, סוחט מיץ אשכוליות, מכין פישינגר, והשסק היה מהעץ בגינה.הבית בסטרוז'ינץ נרכש מגוי שקנה בית שיכר. 4 חדרים, בנוי לבנים, עם 12 דונם "...בהם שתלנו ירקות, היו לנו שתי פרות, מספר עצי פרי, וכמה שיחי ואמפרלך.
   
 
אתה חייב שיהיו לך כמה שיחי ואמפרלך". לאחר מלחמת העולם הראשונה, בוקובינה עברה לידי רומניה, וכשסבא היה בן 21 הוא ברח לישראל כדי לא להתגייס לצבא הרומני. "...ושם צבא זה לשלוש שנים. כאן צבא זה לכל החיים. הגעתי לכאן – קרנטין, דיסאינפקציה, ולהגנה!" סבא שרת בהגנה, בנוטרים, גפיר בשדות, ובפלמ"ח. הגשים את הערכים הציוניים הנעלים ביותר: הגנה על המולדת ובנייתה. בנה את הארץ, את הקיבוץ, והקים משפחה עם גניה אשתו - אמא וסבתא שלנו.סבא חי לאורך כמעט כל המאה העשרים. אחד השינויים שסבא זכה לחוות היה הטלוויזיה הצבעונית. 29 אינץ' של דשא ירוק. התרווחנו בכורסא וציפינו בקוצר רוח לראות את השדים האדומים. כששחקן החיזוק האפריקאי היה מטפל בכדור סבא היה מהנהן: "חבשי". סבא היה משתגע ששחקני הפועל ת"א לא מצליחים להשלים שתי מסירות רצופות. החלפנו בינינו מבטים, ובלא להחליף מילה העפנו את הטלוויזיה דרך החלון לגינה. הדלקנו את הרדיו של ועדת חברים. ברדיו הם לפחות היו משלימים את המסירה

Go Back  Print  Send Page

לייבסיטי - בניית אתרים