כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 






   

 
 
מונה:


 

 סיכום אירועי ט"ו באב
  מאת: עדי רוזן

נכון תמיד כשמופע לא מצליח אומרים שהבמה הייתה עקומה? אז בט"ו באב הבמה באמת הייתה עקומה (תשאלו את רקדני השרל'ה שעלו לבמה תוך שהם מחרפים את נפשם בכפם), ולמרות זאת הערב הצליח בענק.


פורסם בתאריך: 4/8/10 


לקראת ט"ו באב ביקשנו מחברי שריד
לספר לנו על דברים שהם הכי
אוהבים בקיבוץ .
לפניכם חלק מהטוקבקים:

אירועי ט"ו באב השנה קיבלו צביון שונה מבעבר והתחלקו לשלושה:

1. גיציה בבוקר בנגריה
2. מסיבה בערב
3. גיציה שקטה בלילה בנגריה עם מרתון סרטי אהבה (שבסוף לא קרה)

וברשותכם אתחיל את הסיכום במסיבה. את המסיבה הפיק וערך הצוות המעולה של אילנה בלומברג, עירית ספר ורוחל'ה בן יוסף, אם תשאלו אותי למה הצוות הנ"ל לא הופך להיות וועדת תרבות קבועה, אענה שאין לי תשובה טובה.
המסיבה האמורה הייתה חריג בנוף של שריד ומישהו אמר לי שלמיטב זכרונו זאת הפעם הראשונה שבחג האהבה שריד עושה ערב תרבות, מכיוון שלי אין מושג בנושא וגם לא ערכתי תחקיר אני אשאיר את דבריו תלויים באוויר...

בכל אופן, כן ערב תרבות ראשון מסוגו או שלא, אני יצאתי מהערב הזה מאוהב עד מעל הראש:
התאהבתי בשירתם של רפי ועדי (שלמען האמת כבר הייתי מאוהב כשפניתי אליהם),
התאהבתי ברקדני השרל'ה המעולים שהזכירו שוב שרק בני קבוץ אידיוטים (כמוני) לא מתחתנים בשריד
(אגב, את הריקוד כיראגרפה באופן יוצא מהכלל טל שחם),
התאהבתי באלו שתרמו את שמלת חתונתן לתצוגת האופנה (איזה יפות הן היו ואיזה יפהפיות הן עכשיו) וכמובן שהתאהבתי בבנות שהציגו, בזמירה שטרחה מאחורי הקלעים ובגאולה שהנחתה באופן כל כך חינני.
התאהבתי גם בזוגות שהופיעו בסרט של רון ובזוגות שהופיעו בחידון של דני, שאגב, כן, גם בו התאהבתי.

התאהבתי בקולותיהן הזכים של יעל, דפנה ומרווה וגם באילן שליווה.
התאהבתי בשאול ויוגב שעשו את ההגברה, ההקרנות והתאורה,
התאהבתי גם בעמית ברק, בחי שפיר, באמיר צוק, בעירד דגנית, נבו ורן שעזרו לי במה שלא הצלחתי לבד.
ושוב התאהבתי בחגית ברקן שהייתה אחראית על הכיבוד, בנעמי שהביאה מפות ופרחים ובסילבינה וילדיה שהכינו 150 סוכריות בצורת לב, שגם הבן שלי התאהב בהן (החזיר לקח ארבע לכל המשפחה ואכל את כולן).

ובנימה של אהבה אעבור לגיציה. קודם כל, כדי להזים שמועות, כל עוד לא נבדקו כל הבדיקות, כל עוד לא נמנעו כל המפגעים מראש, כל עוד לא נערכו דיונים בהנהלות השונות וכל עוד לא הוחלט באסיפה על הכוונה לפתוח אותה ועל כמות ההשקעות, הגיציה לא תפתח במתכונת הקודמת שלה!

אז מה כן נעשה? נכון לעכשיו הגיציה מתארחת בנגריה במתכונת שונה. אירועים בבוקר אליהם אפשר לבוא גם עם ילדים (יותר באופי של חתונה בצהרים מאשר של גיציה) ופאב פנימי שקט בלילה.

לקראת הפתיחה הניסיונית שעשינו בט"ו באב הושקעה בנגריה השקעת ענק בגובה של כמאה שקלים (זה מה שמסמרי הבטון, הברגים והדיבלים עלו) ולמרבה הפלא היינו דווקא די מרוצים ממה שקרה שם ואנחנו מתכוונים להמשיך. וכאן המקום להודות לאוריין וירדן ביסקר, לרז ברקן, לרון פקר, ליוגב בר אילן, לשיר ברקן וגם ללילי רמון, שני רופאייזן, ברק אסרף וליעד נאמן שבלי עבודתם הרבה בהכנת הנגריה וקישוט המסיבה שום דבר, אבל ממש כלום, לא היה.

אני מנצל הזדמנות זאת כדי להודות גם מקרב לב לכל החברים הרבים שתרמו לנו ריהוט, תמונות וחפצים לקישוט הנגריה ומזמין את כולם לבוא ולבלות בה.

חג האהבה הוא החג האחרון בשנה ואוטוטו אנחנו נכנסים לסבב החגים מחדש. מאחר שקבעתי לעצמי שבשנה הראשונה אני לא משנה דבר ממה שהיה, אלא רק מוסיף על המצאי הקיים, אפרסם כאן בימים הקרובים את סיכום השנה כולה מבחינת התרבות, את המכשולים הגדולים שמציב מבנהו החדש של היישוב בפני קיום התרבות הפנימית, כמו גם את ההזדמנויות ואת מה שאני מתכנן לקראת שנת ה- 85 הבאה עלינו לטובה.

המון תודה לכל אלו שתרמו מיכולותיהם הרבות לאורך השנה ואם תתירו לי להוסיף כמה מילים אחרונות- המטרה העיקרית שלי השנה הייתה להצליח לייצר תרבות מקומית בשריד המבוססת על יכולותיהם של אנשי המקום ואשר יכולה להתקיים רק בשריד ולכן, למעט חריגה אחת באחד מערבי חנוכה, לא הזמנתי לשריד ולו מופע אחד מהחוץ ולא שלחתי את חברי הקבוץ לשום אירוע תרבותי מחוץ לקבוץ. אני חושב שמטרתו של רכז התרבות בקיבוץ (ובמיוחד כשהתקציב שעומד לרשותו הוא כל כך נמוך) הוא לעודד את היצירה המקומית ולא לפעול כמו משרד כרטיסים המביא אמנים שמי מעוניין לראות אותם יכול לקפוץ לאולמות המופעים הסמוכים.

אני גאה בחברי שריד שהצליחו להרים את כל החגים ואירועים רבים נוספים בכוחות מקומיים וכשאני מביט על מה שקורה בישובים אחרים (ואני מביט), על כמות האירועים ועל הרמה ועל הפארסה התרבותית שמתרחשת למשל בשנת המאה לעמק ושנת המאה לתנועה הקיבוצית אני חושב שמצבנו טוב לאין שיעור ואתם יודעים מה? אם תרצו הוא רק ישתפר.

עדי רוזן

  "אלישבע לב האישה
המצחיקה ביותר עליי אדמות"

  "הנוף מבריכת השחיה
לכיוון ההרחבה"

   "את חוג הניווט המפעיל את הראש והרגליים בצורה
האיכותית ביותר.
במשך עשרות בשנים העמיד רבים מבני שריד במקומות הראשונים בארץ. גאווה אמיתית"
 
עירית ספר

  "אני אוהבת את פריחת
הרקפות והכלניות בחורף"
 


 עוד בנושא: עמוד תרבות בשריד 

  ♦ אוהבים את שריד

  ♦ מצגת שמלות כלה של נשות שריד  

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים