כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


דף הבית >> ארכיון 2011 >> סיפור עם מוסר השכל

סיפור עם מוסר השכל
 
 
עבר
לפני תשעים שנה בערך
כמה חלוצים כרעו ברך
ונשבעו לטעת ולשתול
איש איש כפי שיכול.
את העמק ניגשו להפריח
טיפחו והשקו כל עץ ושיח
אבו לבנות בית צנוע
כאן להתישב ולא לנוע.

וגבהו העצים משנה לשנה
ונשאו פרי בכל עונה
לצילם חסו גברים, נשים וטף
בקיץ הלח ובימי השרב,
שימשו השראה לשירה ורון
ליופי ונוי - גאוות המקום.

הווה
לדור המייסדים נכדים ונינים
והם כבר לא כל כך בעניינים
וכאן, מתחת לאפם ממש
הטבע סביב הרכין ראש וכמש
מטעי פרי הופכים לבתי לבנים
עצים נכרתים, כבישים נסללים
ובלהט העשייה, עצי הנוי והחורשה
נכרתים ומנוסרים במצח נחושה
וגלילי העץ, בזה אחר זה
לעיני החברים, איזה מחזה
מובסים, מובלים כלאחר יד
לשמש הסקה בכפרים שליד.

בשכונת ההרחבה הקהילתית
"הבניה", אמרו, "למען העתיד".
זקני היישוב מרכינים ראש בעצב
איך פרי עמלם מתכלה בקצב
נשכחו העצים, הטבע רדום
הופך לסיוט חזונם הקדום

שואלים עצמם ברוב תמהון:
"כיצד נוהגים הצעירים כיום ?
בשרירות לב וחוסר כבוד מופגן
מתעללים קשות בעצי הגן,
ואיך זה שאינם מבינים ?
האין הדבר בעיניהם לצנינים ?
שהרי לזרוע, לטעת ולשתול
תמצית קיומנו היא, וזה הכל
ועל הכורתים יש להטיל האשמה
כי זו עקירת שורשים, תרתי משמע.."

עתיד
בערך כעבור חמישים שנה,
בישוב בטון, במדבר שממה
מכים על חטא
מכירים באמת,
כי אין אחרת ואין ברירה
ומתחילים הכל מן ההתחלה.....





  אוקטובר 2011  |   שלי כהן-לב
 

Bookmark and Share
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים