כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


דף הבית >> ארכיון 2012 >> על שמיעה אזנים רעש וחינוך
על שמיעה אזנים רעש וחינוך
 
הביאה לפרסום: רוני דה קוסטה - בק

שלום הורים וחברים יקרים!
ביום חמישי בחג סוכות הגיעה להקה של שני צעירים נחמדים הביאו תופים כלי נגינה וגם מיקרופון ורמקולים להגביר ול"הגיע "לכל הנמצאים.
ו"הנמצאים" ברובם ילדים פעוטות וגם תינוקות היו שם לחוות החוויה שבאירוע.
אני שסובבתי בצעידה בקצוות הקבוץ שמעתי את הרמקולים כמעט בכל רדיוס.., סובב קיבוץ.
משהתקרבתי צללו אוזני ברמת הדציבלים שעלו ברמקולים, נבהלתי, מול עיני כבר דמיינתי את אוזניהם הרגישות של הילדים מפתחות את דלקות האוזניים, את הפרעות הקשב והריכוז הנפוצות כל כך בימינו (על אף שלא בטוח שכל אחד היה כמוני מקשר זאת לרעש זה או דומה לו, )
חיפשתי איזה איש מפתח שיהיה אפשר למצוא אצלו אפשרות להוריד את עוצמת הצליל המסוכנת הזו ומשלא מצאתי עשיתי את הדבר הכי אגואיסטי בעיני והרחקתי משם את נכדי.
 
האוזן נחשבת  לאחד מהאיברים הרגישים ביותר בגוף האדם ועל אחת כמה כמובן הן עדינות ורגישות בילדים ותינוקות.
בשריד כבר ביטלנו את הגיציה בגלל סכנת הרעש, הורדנו פרדסים בגלל סכנות הריסוסים ,מטפלים בגגות אסבסט מתוך הידע שבסכנת האסבסט,מטפלים בכל מיני מפגעים ברמות שונות  של איכות חיים
רעש הוא בהחלט חלק מהמפגעים וחשיפה מסיבית כמו "ההפעלה" היה בהחלט רחוק מבריאות ואיכות חיים.
במו ידינו אנו מביאים את הנזקים לילדינו. ואין מי שיקום ויגיד הי עצרו תורידו את הווליום. בפעמים שאני מגיעה לקניונים בזמן הפעלות ילדים ושומעת את הווליום אליו נחשפים הילדים  מצער אותי שעדין אין מספיק מודעות לעניין הנזקים הנגרמים למבנה האוזן והמוח בחשיפה הכל כך אגרסיבית הזאת
ולכן נכנסתי  למחשב המקום עם המידע הגדול שאליו אפשר להגיע בקלות ושלפתי כמה דברים בנושא והינכם מוזמנים לקרוא .
בשנים האחרונות עלתה המודעות הציבורית והאישית לחשיבות השמירה על איכות הסביבה תוך מטרה לשפר את איכות חיי הציבור והפרט. הדילמה נוצרת כאשר מצד אחד תהליכי המודרניזציה מכניסים שיפורים באיכות חיינו ומגדילים את רווחתנו. מצד שני היות ותהליכים אלו לרוב כרוכים ב"תוצרי לוואי" של רעש, זיהום וכד' הם פוגעים באיכות חיינו, ועל כן יש מקום לנסות ולמצוא את נקודת האיזון הנכונה.

מפגע נפוץ ביותר בו אנו נתקלים הוא
הרעש.
רעש מוגדר כצליל שנקלט במערכת השמיעה. הוא נמדד ביחידת מידה הנקרא דציבל. ככל שעוצמת הרעש גבוהה מספר הדציבלים גבוה. לרעש השפעה על גוף האדם ועל נפשו והיא שונה מאדם לאדם. הרעש יכול להעיק על העצבים, להגביר את צריכת האנרגיה של הגוף, לעייף ולפגוע בכושר הריכוז. רעש חזק ופתאומי עלול לגרום לבהלה, למתיחת שרירים, להאצת קצב הלב,להעלאת לחץ הדם ועוד
. שקט  לעומת זאת! הוא מה שאנו רואים בו איכות חיים ובין היתר בגללו בחרנו לחיות בכפר.      
                               בברכה ושבת שקטה רוני דה קוסטה בק
 
חומר הסבר על מבנה האוזן וההשלכות בנוגע לרעש.
 
האוזן
אוזן היא איבר השמיעה ושיווי המשקל בגוף החולייתנים, לרבות באדם. ליונקים שתי אוזניים משני צדי הפנים.
חלקי האוזן
האוזן מתחלקת לשלושה חלקים: חיצונית, תיכונה, ופנימית.
האוזן החיצונית
האוזן החיצונית כוללת את אפרכסת האוזן, תעלת האוזן ואת המשטח החיצוני של עור התוף. האפרכסת מיועדת לקלוט ולמקד צלילים, אך זהו אינו חלק חיוני בתהליך השמיעה. ישנם יונקים המסוגלים להטות את האפרכסת כדי לשפר את שמיעתם ולמקם את הקול, אך האדם נטול יכולת כזו. האפרכסת מורכבת מסחוס אלסטי הממשיך לגדול באטיות במשך החיים ולכן בגיל מבוגר האפרכסת גדולה יחסית. מבנה האפרכסת גורם לשינוי בחלק מהתדרים המגיעים לאוזן בתלות בזווית הגעתם ועל ידי כך מאפשר חישוב מדויק יותר של הכיוון שממנו מגיע הקול. תעלת האוזן היא מעין צינור שנמשך מהאפרכסת ועד לעור התוף, וממלאת תפקיד חשוב בשמיעה: כאשר התעלה אינה פתוחה, השמיעה תתעמעם. העור החיצוני בתעלת האוזן מפיק חומר דמוי שעווה .
האוזן התיכונה
האוזן התיכונה כוללת את עור התוף, את חלל האוויר הנמצא בינו לבין העצם הגולגולת, וכן שלוש עצמות שמע זעירות: הפטיש, הסדן  והארכובה. כמו כן, חצוצרת השמע, הנקראת גם תעלת אוסטכיוס, תעלה אשר מחוברת לחלקו האחורי של הלוע, נפתחת לאזור האוזן התיכונה. ה"ידית" של עצם הפטיש מחוברת לחלק הנע של עור התוף; עצם הסדן מגשרת בין עצם הפטיש לעצם הארכוף; עצם הארכוף, שהיא העצם הקטנה ביותר בגוף האדם, מרעידה את קצהו הקרומי של שבלול האוזן שבאוזן הפנימית.
האוזן הפנימית
האוזן הפנימית כוללת את שבלול האוזן. זהו חלל בתוך עצם, שצורתו דומה לשבלול, ובתוכו מערכת קרומים, הנקראת מבוך קרומי, אשר בתוכו נוזל. בין הקרומים נמצא איבר השמיעה, הנקרא איבר קורטי, ומערכת הקרומים של שיווי המשקל. באיבר קורטי קיימים תאי שיער המתחברים ויוצרים את עצב השמיעה, וגירוי של תאים אלה מביא להפעלה של העצב.
פעולת האוזן
כאשר מושמע צליל הוא מגיע כגל קול אל האוזן. מהאפרכסת עובר הצליל אל תעלת האוזן וגורם לרעידות בעור התוף, המרעידות בהמשך את עצמות השמע (עצם הפטיש מרעידה את הסדן שמרעיד את הארכובה). באוזן הפנימית, נוצר גל בתוך הנוזל, בשל רעידות הארכובה בקצהו הקרומי של המבוך. התנועה בנוזל מרעידה את איבר קורטי (איבר השמיעה) כך שנוצרת תנועה הגורמת לשינוי בתאי השיער ולהפעלה של עצב השמיעה. אזורים שונים בשבלול האוזן מופעלים על פי צלילים שונים, וקולות חזקים מאוד עלולים לגרום לנזק זמני וקל לתאי השיער או אף לפגיעת שמיעה קבועה.
 
הרעש
 
רעש בדרך כלל הוא צליל בלתי רצוי הגורם להפרעה. באלקטרוניקה רעש יכול להיות תוספת בלתי רצויה של אותות (סיגנלים) אקראיים לאותות העוברים במערכת האלקטרונית, לדוגמה רחשים או זמזום במערכת סטריאו או תוספת של "שלג" בתמונת טלוויזיה כתוצאה מאות חלש.
 
באקוסטיקה הגדרה של צלילים כרעש היא סובייקטיבית: ישנם צלילים אשר אנשים מסוימים מגדירים כרעש ואנשים אחרים לא, למשל סוגים מסוימים של מוזיקה, פעמוני כנסייה, קריאה לתפילה של מואזין, קולות ילדים משחקים, ציפורים, רוח, ים וכו'. רעש יכול להיות כל צליל חסר משמעות או כוונה.
גלי קול חודרים לאוזן ועוברים דרך מערכת עדינה ומורכבת אל המוח. תאי שערה זעירים הנמצאים בתעלת האוזן הפנימית "מסמנים" לעצב השמיעה לשלוח תדר חשמלי למוח. המוח מפענח את התדר הנ"ל כקול. תאי השיער רגישים ביותר לרעש חזק או מתמשך והם נהרסים. הרס האוזן הפנימית בלתי ניתן לריפוי, ניתן רק למנוע אותו.
רעש חזק ופתאומי עלול לגרום לבהלה, למתיחת שרירים, להזרמה של אדרנלין רב לדם, להאצת קצב הלב, להעלאת לחץ הדם ולהזעת יתר. תופעות אלה מזכירות התקפי לב. בנוסף לכך, רעש גורם לבעיות גופניות ונפשיות ומהווה מטרד.
כל רעש בעל עוצמה חזקה עלול לגרום לנזקים קבועים בשמיעה. רעש שעוצמתו מעל 70 דציבלים נחשב רעש מזיק, רעש מעל 65 דציבלים נחשב רעש הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים, ורעש מעל 60 דציבלים נחשב רעש מפריע. רעש מזיק מוגדר רעש בעוצמה מעל 85 דציבלים. רעש מזיק יכול להיות רעש מתמשך או רעש התקפי חזק.
 
 
הטבע עשיר בקולות וצלילים מסוגים שונים, כמו רעש גלים, גשמים ורעמים, האדם או בעלי החיים קולטים קולות אלה באמצעות חוש השמע, הם לומדים להכיר את הקולות בסביבתם על כל מרכיביה ומגיבים עליהם, בהתאם לתחושה שהקול יצר ולמידע האגור בו.
 
רעש הוא אחד הבעיות האקולוגיות המחמירות שהאדם בימינו סובל. לכן עלינו לדעת כמה עובדות הקשורות ברעש:
1. עוצמת הרעש נמדדת ביחידות הנקראות " דיציבל ". סקלת דציבלים זו מתחילה מאפס כאשר הקול כמעט בלתי נשמע, ועד ל- 130 דציביל כאשר הקול מתחיל לגרום כאב לשומעו.
2. הקולות מחולקים לכמה קטיגוריות: קולות נשמעים, קולות שקטים מאד, קולות שקטים, קולות ממוצעים ( מבחינת החוזקה), קולות רמים מאוד, קולות מטרידים , קולות אלה ( קולות מטרידים) הם הקולות אשר גורמים כאב לשומע, וחזקתם מגיעה ל- 130 דציבל.
3. חשיפה לרעש במשך שניה אחת מפחיתה את הריכוז למשך שלושים שניות.
4. הרעש גורם למתח שכלי ואי ריכוז, וגם כן אי יכולת לקלוט או ללמוד,והוא משפיע על רמת התפקוד השכלי.
5. בשינה שקטה, רמת הרעש אסורה לעלות על 35 דציבל, וגם ברמת רעש זו מתקשה האדם לישון יותר משעה שלמה, ואם רמת הרעש מגיעה ל- 70 דציבל היא מטרידה ומשפיעה על היצירות אצל בן האדם.
6. כאשר עולה רמת הרעש על 110 היא גורמת כאב עז באוזן.
7. רעש בחוזקה גדולה מעלה את לחץ הדם, גורם להרגשת כאב בראש וכל מיני השפעות אחרות שנפרט אותם אחר כך.
טווח גלי הקול שאוזן האדם מסוגלת לשמוע קרוי מצלול.
הצליל הנמוך ביותר שאוזן האדם מסוגלת לשמוע הוא בעל תדירות של 16 הרץ, ואילו הצליל הגבוה ביותר שאוזננו שומעת הוא בתדירות של 20000 הרץ.
אם במצלול יש רק קול בעל תדר אחד, קוראים לצליל הנשמע טון . אם יש במצלול תדרים אחרים או טונים אחדים מתקבל צליל . בצליל היחס בין התדרים קבוע, הרמוני ואילו ברעש התדרים אינם שומרים על יחס קבוע כלשהו ביניהם.
עוצמת הקול החלשה ביותר שאוזן האדם מסוגלת לשמוע קרויה סף השמיעה, ואילו עוצמת הקול המירבית שאוזן האדם מסוגלת לשמוע קרויה סף הכאב.
             
             
            ההשפעה הפסיכולוגית של הרעש על האדם:
            ההשפעה הפסיכולוגית נובעת מפגיעה ישרה באוזן. רעש חזק מאוד גורם לנזק בלתי הפיך באיבר של קורטי שבשבלול , זוהי חבלה אקוסטית ( טראומה אקוסטית). הנזק הנגרם הוא בהתאם לעוצמת הרעש, למשך החשיפה לפרק זמן המנוחה שלאחר החשיפה לרעש ולחוזקת הרעש בפרקי המנוחה.
            רעש עד לרמה של 65 דציבלים גורם לעצבנות, להפרעות שינה, ומפחית מן העירנות ומן היכולת להתרכז.
            רעש שעוצמתו גבוהה מ- 65 דציבלים מגביר את קצב הנשימה ואת פעימות הלב, מגביר את צריכת האנרגיה בגוף, מגביר את לחץ הדם ופוגע במערכת העיכול.
            עם העלייה במפלס הרעש גוברת הפגיעה בכושר הריכוז ונגרמת עייפות רבה וכושר העבודה והריכוז נפגמים מאוד.
            עוצמת רעש גדולה מ- 85 דציבלים אופיינית למפעלי תעשייה, כמו מפעלי מתכת ומלט, עוצמה כזו גורמת נזק ישיר למערכת השמע. חשיפה ממושכת לעוצמות רעש גבוהות גורמת לחבלה אקוסטית ופוגעת ישירות בחלקו הרחב של הדבלול, אותו חלק הקולט קול בתדירויות גבוהות.
 
            עוצמת רעש חזקה וזמן חשיפה ממושך ( עוצמה של 95 שציבלים במשך שעתיים או 110 דציבל במשך 10 דקות) , גורמים להתפשטות הפגיעה גם בחלקו הצר של השבלול הקולט קול בתדירויות נמוכות. פגיעות אלה מובילות להפסד שמיעה של האדם.
            נזק רב לשמיעה נגרם ע"י רעש חזק מאוד בכל תדירויות, גם אם הרעש נמשך פרק זמן קצר ביותר, שניות אחדות כמו התפוצצות וירי . רעש מסוג זה גורם לחבלה אקוסטית שיש לה גם השפעות פסיכולוגיות על האדם.
            הגוף מגיב לרעש חזק במצבי מתח וחרדה, הגורמים לעלייה בלחץ הדם, להאצת הנשימה ולאי שקט כללי.
            במקרים רבים החבלה האקוסטית אינה ניכרת מיד. הליקוי מתגלה לאחר מעקב המתבצע בגלל סימפטומים של חוסר סבילות לרעש, עצבנות, מתח והפרעות בשינה.
            בחבלה אקוסטית מתחילה הפגיעה בשבלול ומועברת למערכת העצבים המרכזית במסלול הזה: תילמוס, היפותילמוס, היפופיזה.
            הפגיעה בהיפופיזה גורמת להפרעת במספר מערכות חיוניות בגוף:
            הפרעה במערכת השמיעה, עליה בלחץ הדם, עליה בריכוז הליפידים בדם, בעיקר של חומצות שמן בלתי רוויות וכולסטרול, חלה ירידה ניכרת בפוריות.
 
            לעומת הרעש הגורם למצבי מתח וחרדה גורמים צלילים נעימים לרגיעה. ברפואה החילופית (האלטרנטיבית) קיימת שיטת טיפול פסיכיאטרית הקרויה ביופידבק. בשיטה זו מרגיעים אנשים ע"י חשיפתם לצלילים נעימים לאוזן, כמו גלי ים, רשרוש עלים וענפי עצים ברוח.
יש עוד חומר רב בנושא אבל מספיק אינפורמציה למכתב אחד.
 תודה
           
Bookmark and Share
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים