כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 






   

 
 
מונה:


 פסי הילדסהיים ז"ל   
 נולדה בתאריך: 10/12/1924
 נפטרה בתאריך: 20/8/2009
 
דברי הספד של ניר הילדסהיים בלווייתה של פסי הילדסהיים ז"ל

האימא שלי נולדה ביאסי שברומניה לפני 86 שנה. יחד עם הוריה ואחיה ברוך הם עולים לארץ בתחילת שנות ה – 30 ומתיישבים בחיפה.
את לימודי התיכון עשתה בפנימייה החקלאית בעין כרם שבירושלים, שאותה ניהלה באותם השנים רחל ינאית בן צבי, אשתו של הנשיא השני יצחק בן צבי דמות שאותה העריצה כל חייה.
במקביל הצטרפה לקן השומר הצעיר בחיפה ומשם ביחד עם חבריה לגדוד השדה יצאה להכשרה בקיבוץ בית אלפא ולאחר מכן הם מצטרפים כהשלמה לקיבוץ שריד כפי שעשה כשנה לפניה אחיה ברוך, יחד עם חבריו מקיבוץ ה'.
צירוף מקרים זה השפיע רבות על חייה ותרם לה ולמשפחה רק טוב.
את המסלול בשריד היא מתחילה בענף הלול, יחד עם אורי לב, מינה מירון, יהודה רמות ושלי ז"ל המנהלת הבלתי מעורערת, שם היא עוברת טבילת אש ראשונה "ברך הנולד" הנקרא קיבוץ.
באותה תקופה היא מקימה משפחה עם שמואל הילדסהיים מי שיהפוך בהמשך לאבי.
לאחר סיום העבודה בלול היא עוברת לעבוד כמטפלת במוסד וכמו בכל דבר שעשתה בחייה היא רואה בזה תפקיד ושליחות הרבה מעבר לעבודה עצמה.
לאחר המוסד מתחיל מסלול ארוך של תפקידים הן בקיבוץ והן מחוצה לו.
מרכזת את וועדת החינוך ולאחר מכן נבחרת למזכירת קיבוץ כשהיא החברה הראשונה הממלאת תפקיד זה.


פסי הילדסהיים ז"ל

יוצאת לנהל את מחלקת החברות של מפ"מ ובהמשך לתפקיד המשמעותי בחייה, האחראית והמנהלת של האגף להכשרה מקצועית ולבתי הספר החקלאים של ארגון נעמ"ת.
השנים בנעמ"ת, כאשר במקביל מגיעים הנכדים מעניקים לה תקופה של פריחה, היפה בחייה.
במקביל למסלול של עשייה ותרומה היא עוברת לא מעט קשיים החל מנפילתו של אבי במלחמת השחרור ולאחר מכן באין ספור בעיות בריאות, רק נפלאות הרפואה והעושים במקצוע עזרו לה להגיע עד הלום.
האימא שלי, יחד עם רבים מחבריה לדור הם שבנו והקימו את הארץ הזאת ובתוכה את "הפינה" המיוחדת להם את הקיבוץ, אבל הם גם אלה שמול עינם הלך ונגוז החלום.

לא אסיים את חלקי הצנוע בטקס זה לפני שאפרע חוב גדול לאותם אנשים נפלאים שלמרות אופייה הלא קל של אימי ידעו לשמור לה חברות ואמונים ללא גבול גם ברגעים קשים. לחנה נאמן שמאז ימי הקן וההכשרה בבית אלפא הן היו כאחיות. יחיאל ז"ל, "פורום השכנים", דינה, אורי ואלישבע, עדינה טובה פרי ועוד רבים. החברות שלכם היא משהו שאין היום עוד הרבה כמותו במקומותינו.

ולצוות המרפאה, ניר, שרי, דורית ורינה ולכל מי שעוד היה שם בשנים הארוכות האלו, רק מילים של תודה יש לנו המשפחה עבורכם.

בשם המשפחה, ניר

הספד לסבתא פסי הילדסהיים ז"ל

פסי היית סבתא מיוחדת עבורי, הכרתי אותך לפני 9 שנים עת הגעתי לקיבוץ שריד בעקבות עלית.
אהבת לספר לי על תקומתו של הקיבוץ ומקצת מעלליך חובקי העולם בנסיעותיך הרבות.
על כך שהספקת להיות האורחת של מלכת אנגלייה, להתנשק עם נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, בטקס הדלקת המשואות, בו היית אורחת הכבוד, לנאום כפמיניסטית בכל אולם ולייצג בנאמנות את מפ"מ ונעמ"ת בכנסים הרבים שנערכו באותם ימים.
מה שאנחנו עוד מנסים ללמוד את עשית מזמן, גישרת על תרבויות וניסית להביא את השלום והשוויון.
אני זוכר אותך צעירה ונמרצת שידה בכל, הסתובבת בקיבוץ עם הקולנועית ודאגת למרות גילך להיות אחראית על מועדון לחבר.
בערוב ימייך במקום להתחיל לדאוג קצת לעצמך המשכת לדאוג לנו.
לאחרונה נחלשת קצת והיה לך קשה לשבת ללא מעש.
 
ביקשת ממני לקחת אותך לטיול, נסענו מסביב ובתוך הקיבוץ, ירדנו ללול ולרפת, נסענו בפרדסים, ורצית שאקטוף לך פרי מהעץ. פתחת את החלון והיית בשיכרון חושים מריח הפרדס, זה הזכיר לך סיפורים רבים.
ראיתי איך עינייך מתמלאות בדמעות, כאילו ברור לך שהסוף מתקרב.
את שייכת לדור נפילים שבנה במו ידיו את ארץ ישראל, החלוציות הקיבוצית, הנתינה האין סופית מתוך אידיאולוגיה לשותפות הקיבוצית גרמו לי לקנאה. שילמת מחיר אישי וכבד כל חייך למען הגנת המולדת והקמת הארץ המובטחת.
עכשיו כשאת מתכסה באדמת העמק אותה אהבת, את שוכבת כאן למנוחת עולמים, קרוב לסבא שמואל אהוב ליבך, שהמשכת לשמור לו אמונים כל חייך.
 
הלכת לעולמך בערב ראש חודש אלול, אלול זהו חודש הרחמים והסליחות בו אנשים מתקנים את מעשיהם ודרכם ע"י בקשת סליחות ותחנונים, את הסליחה הראשונה החודש אני רוצה לבקש ממך.
נוחי על משכבך בשלום, אוהבים וכבר מתגעגעים.

ברי, עלית והנינים (הוד ושקד)


Go Back  Print  Send Page

לייבסיטי - בניית אתרים