את שתי היצירות צייר צבי בשנת 1992הן שונות מכל ציוריו עד אז
וגם אחר כך הן צוירו באקריליק על בד בשחור ולבן וצבי קרא להן

 "תפילות יום כפור"

1." פתח לנו שער כי פנה יום"

2." מי יחיה ומי ימות".

השלישית" קול נדרי" נאספה ע"י שחר נכדתו.

לאחר פטירתו של צבי נכנסנו לסטודיו שלו וראינו אוצרות נכסים של ציורים .

התחלנו למיין את הציורים חלק אספנו אל בתינו, חלק נאספו ונרכשו ע"י חברים וידידים.

ברור היה שישנן יצירות שראויות להגיע ל"בית"   מתאים לנושא שלהן.

כמו ציורים הקשורים ל"שואה" ולמלחמות ישראל.

ומשום שכך התקשרתי ל" יד ושם" והצעתי להם תמונות, תשובתם הייתה מהירה ומאירה.                               

הם ביקשו צילומים ותולדות חיים ואף זרזו אותי שאשלח כי "ועדת האומנות"

שמתאספת אחת לשנה לבחירת יצירות לאוסף המוזיאון עמדה להתכנס.

נעזרתי ביעל מירון חברתי הטובה לצורך הצילומים ושלחתים ל,יד ושם".

לאחר כחודש בדיוק ביום בו נסענו לטקס קבלת מלגה של  "קרן חבצלת"
שמטרתה עריכת די-וי-די להנצחת יצירתו של אבי,

התקבלו ע"י האגף לאומנות של המוזיאון. וכל שנשאר הוא להביאםאליהם.. ירושלים קיבלה אותנו ברוח מזרחית מקפיאה .
אך לעומת הרוח המקפיאה בחוץ
קבלת הפנים  של שתיים מהאחראיות במוזיאון חגית עטיה וסנדרין רביבו חיממה את הלב.
חתמתי על טופס תרומה למוזיאון .ואף עניתי על דף שאלות על האמן ותולדותיו.

 
בשבילנו: המשפחה  התרומה  והביקור ב"יד ושם" היו מרגשים  ומרוממים
וראויה יצירתו של אבינו למקום זה.

אנו מקווים להמשיך ולמצוא מקומות שנוכל לתרום להם מעיזבונו של צבי בק ז"ל

מאמינה שעם הזמן ימצא" בית" לכל ציור וציור מפרי יצירתו.
עדין הסטודיו מלא בם הינכם מוזמנים בכל עת לבוא לחוות יצירתו .
אשמח איתכם  לבקר בסטודיו.

רוני