כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


  
 צור גליל ז"ל
 נולד בתאריך:  14/6/1975  
 נפטר בתאריך: 31/10/2011
  
דברים לזכרו: עדנה גליל
 
צור צורקי שלי
 
יכולתי לכתוב המון מחשבות ומילים שעברו ביני לבינך במשך כל תקופת חיינו המשותפים.
תמיד הדגשתי בפניך כמה שאתה אהוב ומקור לאושר שלנו.
ניסינו שתחוש כמה אתה יקר לנו לכל המשפחה. כל כך אהבנו את המזג המיוחד שלך, את העולם העשיר והיצירתי, את החשיבה העמוקה על מה שעובר עליך ואת הסובב אותך. ניסינו שיהיה לך טוב ואולי החמצנו.
כמה חבל שאתה החלטת באומץ להפסיק את הסבל הנוראי שסבלת.
אני מקווה שזה לא נעשה מתוך הכוונה לא להיות לנטל עלינו. אני יודעת שגם מחשבות כאלה היו לך. המצפון עבד אצלך שעות נוספות.
אתה סבלת הכי הרבה מבדידות. זה ממש ריסק אותך. היו לך כמה חברים, חברי אמת, כאלה שהיו בשבילך יומם וליל, אבל זה לא היה מספיק.
חבל בן שלנו שאינך יכול לראות כמה אנשים באו לחלוק לך כבוד אחרון.
זה היה משמח אותך.
 
המחלה הכריעה אותך ונאלצנו להיפרד בטרם עת.
אין ספור תמונות וזיכרונות עולים בראשינו. כבר בילדות היית מצחיק, מלא חוש הומור עם עולם מילולי עשיר. כשבאנו לקחת אותך הביתה מבית הילדים, מצאנו אותך על עץ הברוש הכי גבוה בחצר. ביום אחר הכרזת – "היום אני בנאי" ובנית עם אייל בית.
אתה וארז קשרתם קשר כל כך בלתי אמצעי. הייתם מסתכלים אחד על השני, ניצוץ בעיניים, צחוקים, ומיד הבנתם והלכתם למשימה הבאה המשותפת.
כשבגרתם הייתם שקועים בשיחות ובניתוח קטעים מוזיקליים בביצועים שונים.
עם ארז היה לך הכי טוב בעולם. הייתם יושבים על חוף הים ופשוט נהנים להיות יחד.
נטע ואורי ליוו אותך ואת ארז כל השנים. מאוד הקשבת להם והערכת את דבריהם.
כשירדנו לסיני רצת אחרי כל הכבשים וגררת את ארז לחוף הנודיסטים.
בחברת הילדים כבר הכרת את נפלאות המחשב ואתה עם ניב יזמתם את קונגרס הילדים הציוני.
עם אבא היית בונה ומטיס טיסנים.
 
עם ארז היית בקראטה ועשיתם חייל מחגורה לחגורה.
כשגילית את התופים הם הפכו להיות האהבה האמיתית ומוזיקה מילאה את כל עולמך.
אצלנו בבית שמעתם מוזיקה קלאסית, אך אתם לימדתם אותנו להקשיב ולהכיר את סגנונות הרוק, תוך הקשבה וניתוח קטעים מובחרים שהשמעתם לנו.
 
נולדת בחודש יוני, תינוק מלא שערות ועיניים מלוכסנות. גדלת והפכת לילד שובה לב המתחבב על כל רואיו. תמיד היו לך הלצות, בדיחות ומעשי קונדס.
בכל הזדמנות היינו מוצאים אותך מטפס: פעם על עץ, פעם על השיש במטבח ופעם סתם על גג המקלט.
הנפש שלך השתוללה בין טוב לרגעי אי נחת. ניסינו שיהיו יותר דברים שעושים טוב. שנותנים כוח להמשיך, אך משהו נשגב מבינתנו היה חזק מכולנו וקיצר את חייך.
נזכור אותך תמיד בהמון אהבה בן יקר. עכשיו אתה כבר לא סובל וזו מעין נחמה.
לך לדרכך חמוד שלנו. תירגע ותנוח.
ההורים וכל המשפחה.
    

  
 
 
 
Bookmark and Share

לייבסיטי - בניית אתרים