יהודה! גם אם כושלות היום רגליו וגבו כפוף, איני שוכחת. ואם צעירים אתם מכדי לזכור, אספר על יהודה רובינפלד (היום רמות), כדי שיקרא ויאמר כזה הייתי, כזה אני למרות...
"הקיבוץ,", כך נהגו לומר , חוגג, לא זוכרת .מתי ומדוע ובלב המעגל עולה ויורדת בלוריתו הזהובה
של הרוקד לקולן של מחיאות הכפיים הסואנות. רגליו המשוכלות מונפות לצדדים בשעטה ורק הגרמושקה הרוסית חסרה כדי להשלים את המחזה.
מה טעם, חשבתי , להזכיר נשכחות ובכל זאת קצות אצבעותי אוחזות בעט, או במקלדת ואני נוגעת
בזהירות רבה, כדי לא לפגוע, כדי לא לטעות.
גבוה ותמיר ושערו הבהיר, זאת כבר אמרתי. בין בני גילו, וכל קבוצת בני גיל- כנוי משלהם-
'מלט ' למשל, או" קיבוץ- ה' ' נדוד משמר העמק' , או' השדה' שאני כמעט השתייכתי אליו
(כי הייתי צעירה יותר) ובאמת עולה בדעתי לגשת אל יהודה ולשאול והוא אולי לא יבין מה פתאום...
יהודה ! גם אם כושלות היום רגליו וגבו כפוף זוכרת גם זוכרת אותו רוקד את ריקוד הקואזצ'וק במסיבות קיבוץ שריד.

"היו ימים" מיסבה על הדשא ליד חדר האוכל