כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 






   

 
 
מונה:


דף הבית >> אודות שריד >> » סידרת כתבות על תולדות שריד >> קו הנפט מאת: דני נימרי
 

 קו הנפט  
 כתבה נוספת בסידרה על תולדות שריד
 מאת: דני נימרי

 

פורסם בתאריך 23/5/2012  |  מאת: דני נימרי  
 

 

בשנת 1927 התגלה שדה נפט ענקי ליד העיר כירכוך בצפון עיראק. כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות השלושים של אותה המאה, ראתה הממשלה הבריטית חשיבות כלכלית ואסטרטגית רבה בנמל חיפה, בין היתר כנקודת מוצא לייצוא נפט ותזקיקי נפט למדינות שונות באירופה.
היו אלה ימי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, ואכן, כבר בשנת 1931 נחתמה אמנה בין הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל לבין חברת הנפט העיראקית (i.p.c) להולכת נפט מעיראק דרך עבר הירדן לחיפה, מהלך
של כ - 1100 ק"מ(!), ולהסדרת כל זכויותיה של החברה בפלשתינה (א"י).
קשה להאמין, אך במבצע מרשים ביותר השלימה חברת i.p.c כבר בשנת 1934 את הנחת הצינור מכירכוך שבעיראק ועד לחיפה. תחת חסות הממשלה הבריטית הקימה החברה באזור חיפה מתקני אחסון, מערך של קווי דלק ונמלי דלק לנפט גולמי ולתזקיקים המשמשים אותנו למעשה עד היום. (בשנות ה - 50, עם הטלת החרם הערבי, הקימה ממשלת ישראל חברה ממשלתית, שהפכה ליורשת החוקית של הזכויות והנכסים של חברת הנפט העיראקית).
 
 
ואיך כל זה קשור אלינו?
לרוע מזלנו, בדרכו מעבר הירדן לחיפה, חולף קו הנפט מדרום לתל שדוד, חוצה את השכונה הדרומית ואת שכונת ההרחבה הקהילתית וממשיך בדרכו מערבה לכיוון נמל חיפה.

מכתב ראשון בדבר הנחת קו הנפט נשלח אלינו מטעם קרן קיימת לישראל כבר בשנת 1932, וזה לשונו:
לכבוד מנהלת משק שריד, על יד נהלל.
הנידון: הפקעת פס אדמה בשביל חברת הנפט העיראקית.
בזה אנו מודיעים לכם שהממשלה (הבריטית) נתנה רשות לחברת הנפט העיראקית לעלות על הקרקעות שלנו במופקעות בשביל העברת צינור הנפט...
ברור שאתם לא צריכים להפריע להם, וכן תצטרכו להיזהר מלחרוש את הפס אשר הם לוקחים לעצמם...

חצי שנה לאחר מכן, בתחילת שנת 1933, מודיעה לנו קק"ל במכתב נוסף, שחברת הנפט העיראקית החליטה להרחיב את פס הצינור בעוד 15 מטר, באופן שהרוחב הכללי של הפס יעמוד על 30 מטר... ואנו זכאים לפיצוי על נזקים...

הנזיפות הראשונות (שלא פסקו עד היום) מתקבלות כבר בתחילת שנת 1934:
לכבוד מוכתר שריד.
לכבוד מוכתר גניגר.
מודיעים לי כי קטע מקו צינור הנפט סמוך לדרך שריד- גניגר נזרע למלוא רוחבו.
אשמח לדעת על ידי מי נזרע השטח הזה.
קצין נפת נצרת.

לכבוד מוכתר שריד.
בעניין קו צינור הנפט העיראקי.
בעת ביקורי עם מר פפר מחברת הנפט העיראקית, ביום 17.10.34, ראיתי כי כל רצועת קו הצינור שרוחבה 30 מטרים, נחרשה לא מזמן בשביל תבואות החורף...
הינך נדרש להגיש לי ביאורים למה השגתם את גבול אדמת צינור הנפט למרות התראותיי החוזרות...
קצין נפת נצרת.

ועל כך עונה בשם קיבוץ שריד, יעקב פרידמן:
...לא התכוונו וגם לא חושבים לזרוע על השטח איזה שהן תבואות... החריש נעשה רק כדי לשמור על ניקיון השטח מקוצים ונגעים אחרים... הדבר היחיד שלא נעשה עוד, כפי שזה נמצא בחוזה הוא התשלום שחברת הנפט צריכה לשלם לנו עבור החריש הזה...
 
כך נמשכים להם חילופי המכתבים עוד ועוד, עד שבשנת 1935 נחתם חוזה בין קיבוץ שריד לבין החברה, על פיו הקיבוץ מקבל על עצמו את החריש לצורך ניקיון לאורך קו הנפט תמורת תשלום מראש.
 
אזהרה נוספת ואחרונה נשלחת לשריד בשנת 1936, מלווה הפעם בהתראה חמורה במיוחד.
אלא שאז, בין השנים 1936 – 1939, מפוצצים את צינור הנפט ערבים, כנראה תושבי 'מיג'דל', המתנגדים לשלטון הבריטי.
עמי פומרנץ מספר, שזכורים לו לפחות שלושה פיצוצים של הצינור במועדים שונים. כולם התרחשו באזור תל שדוד וצומת מגדל העמק של היום.
בסופו של דבר נאלצה הממשלה הבריטית לחפור תעלות מסתור ולהקים עמדת שמירה בראש התל. עמדת תצפית נוספת לכיוון תל שדוד הוקמה בצד המזרחי של הקיבוץ. ורק אז נפסקו הפיצוצים.
 
אסמכתא נחמדה לאחד המקרים של פיצוץ קו הנפט, לצערנו ללא תאריך מדויק, נמצאה לאחרונה בארכיון הקיבוץ. זהו קטע ממכתבה של טובה ציפור לבעלה משה, ששהה באותה עת בחו"ל:
"ציפור חביבי!
והפעם בעברית. עכשיו מתחיל להיות גם אצלנו ובסביבה שלנו מעניין. בלילה העבר היה שמח. ירו על צינור הנפט על יד 'תל שדוד' וזה בער כל הלילה.
זה היה ממש יופי! הנפט זמזם ורעש והאש התגברה משעה לשעה!
השומרים שלנו ראו שני ערבים בורחים לצד 'מיג'דל'. היה ליל ירח. נתנו גם שתי יריות. הם אבל כנראה לא התכוונו אלינו וברחו הלאה מבלי לענות. וגם הלילה היו יריות בכל הסביבה שלנו. התנפלות על נהלל ובה. אבל אצלנו שורר שקט, מצב רוח רגיל וטוב... לא מורגשת שום עצבנות בין האנשים. מתווכחים על כל השאלות הקטנות והיותר גדולות של חיינו כרגיל"...
 
(גיטלה בלסם - היא טובה ציפור, נולדה בשנת 1905. היתה חברת השומר הצעיר, יצאה להכשרה חקלאית ושימשה כמנהלת חווה חקלאית ליד קראקוב. עלתה ארצה לבדה מהעיר מיילץ שבגליציה, פולין בשנת 1926 ונשלחה לעבוד כמשרתת בבית משפחת איכרים בגבעת עדה.
ברחה משם והגיעה לחברה מהעיר שלה בפולין, שהתגוררה באותה עת בגניגר. החברה כיוונה אותה אל קבוצת "אחוה", ששהתה זמנית בשולי גניגר.
טובה הייתה הבחורה היחידה שעלתה בחודש יולי 1926 בצוותא עם עוד ארבעה בחורים מהקבוצה, להתחיל ליישב את גבעת ח'ניפס, והייתה למבשלת שלהם, על אף חוסר ניסיונה המוחלט בבישול).

כמובן שכבר שנים רבות לא זורם נפט בקו הנפט. אך אותו פס אדמה שייך עדיין לחברת הנפט הלאומית (תש"ן) שלנו והבעיות ורק הן, ממשיכות לזרום...

 

 


פיצוץ בקו הנפט.
התמונה באדיבות ארכיון שריד

 

 

Mosul-Haifa oil pipeline-HE.svg
שרטוט קו הנפט מכירכוכ שבעירק לחיפה
(לחצו על התמונה להגדלת המפה) 


 


ושוב קו הנפט בוער...



 










 

  
   לכתבות נוספות בסידרה:
   לחצו כאן

Bookmark and Share
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים