כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


דף הבית >> אודות שריד >> » סידרת כתבות על תולדות שריד >> קיבוץ ג' - ד'
 

 עוד חוליה בשרשרת  
 קיבוץ ג' - ד'
 
  כתבה חמישית בסידרה, מאת: דני נימרי

 

פורסם בתאריך 23/11/2011  |  מאת: דני נימרי  
 

 

כל מי ששומע כיום את השם המוזר הזה, קיבוץ ג' – ד', שואל את עצמו בוודאי, מהו מקורו? וההסבר הוא פשוט למדי: החברים בהשלמה הזו לא היו בתנועת השומר הצעיר בחו"ל. הם היו מאורגנים בתנועת "החלוץ" ומכיוון שקדמו להם באותה תנועה קיבוצי א' וב', היו הם לקיבוצי ג' ו- ד', פשוט על פי סדר ה א' – ב'.
כל זה קרה בעצם, רק כאשר לאחר תלאות רבות ומשברים, הצטרפו שרידי קיבוץ ג' לקיבוץ ד' "בברית הקיבוצים" והיו לקיבוץ ג' – ד'.
קיבוץ ג' נוסד בגליציה (שבאותה עת הייתה חלק מפולין) כבר בשנת 1925. 
 
 
באותה שנה הופסקה האפשרות לעלות לארץ וזרעה ייאוש בין רבים מחבריו.
גם גורלם של החברים בקיבוץ ד' היה דומה ועל מנת להתגבר על המשבר הקשה, החליטו חברי שני הקיבוצים להתאחד ולצאת להכשרה ממושכת עוד לפני שעלו ארצה.
במסגרת ההכשרה למדו את השפה העברית כשפה מדוברת, עבדו כפועלים שכירים בחוות חקלאיות ובאחוזות פרטיות, וניסו להסתגל לעבודה גופנית.
הם עבדו בשדות בכל עבודה קשה ובתנאים קשים וחיו בצניעות רבה ככל הפועלים החקלאים באותה עת.
כל זה התרחש בתום מלחמת העולם הראשונה, ימי "אביב העמים" תקופת הזוהר של אמונות ותקווה לקראת "עולם המחר" של אחוות עמים, חופש ושוויון לכל בני האדם עלי אדמות.

בשורת חידוש העלייה לארץ בשנת 1929 הפיחה רוח רעננה בתנועה.
גלי שמחה הציפו את יהדות אירופה. כמו רבים אחרים באותה עת, הגיעו עם העלייה החמישית גם חברי קיבוץ ג' – ד' מגליציה לגבעת מיכאל בנס ציונה.
הפגישה הראשונה עם המציאות בארץ, הלמה בחוזקה וללא רחמים בצעירים חסרי הניסיון. חוסר העבודה הכרוני גרם לניוון חברתי ולמחסור חמור, אפילו במצרכים בסיסיים. שוב פשט ייאוש בין החברים ורבים לא החזיקו מעמד ועזבו.
בתום שנתיים לשהותם בנס ציונה, תשושים מבחינה פיזית ולאחר עזיבות רבות, כאשר מבין 120 חברים בקבוצה נותרו רק 20 שומרי אמונים לרעיון הקיבוצי, הוצע להם להשלים את שריד.
ב - 21.5.1932 הם הגיעו לשריד. משק "ותיק" כהגדרתם – בן שש שנים וגיל חבריו ה"קשישים" נע בין 32 – 25 שנה.
לא קלה הייתה הפגישה בין חברים ה"וותיקים", שרובם יוצאי מערב אירופה לבין החדשים, יוצאי מזרח אירופה. היו הבדלים רבים במושגים ובגישה לדברים שונים. אך המציאות בשטח הוכיחה שניתן להתגבר על הכול ועד מהרה נתבדו כל החששות.

"ובשריד בשנת 1932 נמצאו במקום כ – 50 חבר... הורגש מחסור תמידי בידיים עובדות ומשנתקרבה עונת העבודות הבוערות, הוברר ביתר בהירות הצורך הדחוף בהוספת אנשים מקום"...
"התקבלנו יפה", כתב בזיכרונותיו יהודה שפיצן - "וכבר למחרת יצאנו לעבודה. סודרתי לקשירת שקים על הקומביין, שנחשב אז לתפארת המיכון החקלאי בארץ. מאובק ועקוץ מברחש, אך מבסוט, סיימתי את יום עבודתי הראשון בשריד".

ואלה שמות חברי הקבוצה:
• יצחק (איז'ו) ברנשטיין
• דוד (דודיו) אפל
• משה כהנא
• הדסה כהנא
• פרץ שיין
• יהודה שפיצן
• מינה מרגלית
• יוסף מרגלית
• ישעיהו עריף
• יעקב רוזנפלד
• רחל (דוז'ה) רוזנפלד
• צבי (השו) חיאל
• שרה רוטנברג
• וורנר רוטנברג
• חנה שומסקר
• אריה שומסקר
• צבי (השו) שפלר
הצטרפו כבודדים לחברי ההשלמה: נחמה שיין; מרגיט חיאל; רבקה שפלר.

 

 
 


חברים "ותיקים" מקיבוץ ג' -ד' עם צעירים מקיבוץ "מלט" »לחצו על התמונה להגדלה

 

עומדים מימין לשמאל:
איז'ו ברנשטיין, יוסל ולנר, יעקוב נימרי,
מושקו אברמוביץ, אבנר אבלס, אליהו אלמן
יושבים: מנדל מאיר, פרץ שיין, משה כהנא,
יהודה שפיצן, אליעזר פלג.

 


 






הגורן - (ראשון משמאל ישראל שיין)
» לחצו על התמונה להגדלה



 

 



 

  
   כתבות נוספות בסידרה:
 
♦ השבת השחורה

 אפילו הטמפלרים ביקרו בכניפס

 ♦ קבוצת "מלט"


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים