כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


 רותי אליאסף ז"ל   
 נולדה בתאריך:   6/7/1927    
 נפטרה בתאריך:  11/4/2010
 
רותי שלנו איננה
עוד לא עיכלנו את העובדה שלא נראה אותה יושבת בשקט בפינתה ועובדת.
רותי היתה העובדת הוותיקה ביותר בצוות העובדים במפעל ה – d.i.y.
היא עבדה עד יומה האחרון, חרוצה וזריזה בכל עבודה שניתנה לה.
החלה את דרכה ב – d.i.y לפני יותר מעשר שנים, במבנה הישן והצפוף שליד ה'גיציה'. לפני כחמש שנים עברנו למבנה החדש שבתוך שטח 'גמל' והרבה דברים השתנו, כולל הגדלת צוות העובדים, שחלקם היו חבריה מילדות, מימי משמר העמק העליזים... בשיחות על משמר העמק תמיד היה לה מה להוסיף משלה...
 
היא זכרה הכל. אהבה מאוד את העבודה, ושתהייה הרבה...
לפני כשנתיים, כשהחל מצבה הגופני והבריאותי להתדרדר, ישבה בפינתה מכונסת יותר בעצמה, לפחות למראית עיין, אבל אוזנה קלטה כל מילה שאמר מישהו מהצוות שעבד לידה,
והיתה מגיבה בהתאם. הבטחנו למשפחה הכל, כדי שתוכל להמשיך לעבוד איתנו.

וכך היה: רותי עבדה עד יומה האחרון, כשהיא מפגינה מיומנות וזריזות ידיים מדהימה.
נזכור אותה ואת תרומתה לצוות העובדים ולמפעל.
תנחומינו הכנים לכל המשפחה הגדולה והאוהבת שלא חסכה מאמצים כדי להיות איתה ולהקל את סבלה.
נוחי בשלום ובשלווה רותי – מכל צוות עובדי ה –d.i.y
 


רותי אליאסף ז"ל



לכל משפחת רותי אליאסף
רציתי כאן לזכור את רותי, לכאוב את מותה ולחזור איתכם למחוזות רחוקים.
לספר גם על הימים, בהם הכרתי אותה אי שם על שפת הירקון בתל אביב. בשנות הסמינר שלי (אמצע שנות הארבעים של המאה שחלפה) טרם בואי לשריד אז לא יכולתי שלא להבחין בה מוקפת חברים, מלאת חיים וזוהרת בשערה הבהיר, וכמובן בחברתו של אליהו אביכם.
ספרתם לי ששיחקה בהפועל ת"א ועזרה לפרופסור מנדלסון המורה לזואולוגיה בסמינר בפרויקט שלו.
לפני מספר ימים ישבנו על הספסל מול ביתה ספרה לי ברוגע ובשקט שלה, עד כמה חשובה לה הגינה הקטנה בחזית הבית.
כדי לייפותו במעט והמלווה שלה דאגה להשקותה ולשתול בה שתילים חדשים, לפי בקשתה.

מדי פעם אני חושבת על ילדי משמר העמק – פרויקה מינה ואחרים שנלקחו בילדותם מההורים ומהבית ולמדתי כי רותי וכל השאר
עמדו בזה למרות ניתוק (אותו אני למדתי בשינוי גרסה בחינוך המשותף)

ואסיים אובדן ואבל אינם קשורים לדעתי בגיל ובזמן ורותי, אימכם חיה את חייה חיים מלאים מוקפת
משפחה גדולה ואוהבת. וזו הנחמה ואיתה הזיכרונות שחלק מהם הבאתי בפניכם

שלכם בידידות וחיבה צפירה


לייבסיטי - בניית אתרים