כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


 

 שושנת המים שלי
   צפירה יונתן: לזכרו של נתן יונתן

בימים אלה מלאו 6 שנים למותו של נתן יונתן.
צפירה יונתן כתבה לזכרו של נתן את הקטע המרגש הבא:


פורסם בתאריך: 2/3/10 
 


צפירה ונתן יונתן

לא אוכל עכשיו לבכות

לאט לאט הם באים, מפה ומרחוק מאוד ואני פותחת להם סדק, צר מאוד בינתיים, אבל פתח מילוט, כדי להקל על המועקה הצבורה כל כך הרבה שנים.
באי של מועקה, מניצים גם פרחים זעירים של יופי, וחשוב שלא אמעך אותם באיבם וזה לא קל, כי כוחו של החושך חזק מהאור. אולי יש בי בכל זאת - הכוח לפתוח את אגרופי הקמוצים וללטף את מה שהאיר.
 
"אם אין קמח אין תורה", היתה השריקה של התנועה. כך היה שורק לי חבר נעורי, רכוב על אופניו ליד ביתי בפתח תקוה. לא אוכל עכשיו לבכות, רק לזכור פתקים של אהבה ותלתלים מתבדרים ברוח.
והשנים קשות, שנות מלחמת העולם השניה - אירופה בלהבות ואנחנו שרים, עד כמה שזה נשמע אבסורדי. שרים את שירי הצבא האדום, פרץ אדיר של שירים שלוקטו מפה ומשם. נתן כתב שירים, שירים רבים ספוגי רוך ואני עם המנגינות אותן ליקטתי מעתונים סובייטים וחוברות, בהם נדפסו המלים והתוים של שירי התקופה הידועים לכל. הלכתי שבי אחרי המנגינות וחפשתי דרכים להחיותם בעברית. לא קל היה לאמץ תכנים שהיו רחוקים מהחיים שלנו, וכשמצאתי להם תרגום מלולי, נותר רק לתת אותם בלבוש מתאים בעברית ולשלבם במנגינה. ומי אם לא נתן חשבתי, יעשה זאת בדרך הטובה ביותר. ואז - לארכן של שנים ואנחנו שנינו בקבוץ שריד, ספג פסנתר "הבליטנר" בחדר המוזיקה שלי את הצלילים המנסים להתחבר למלים ואז נולדו השירים שעדין אינם נשכחים: שירי הדוגית והוולגה והקנטטה לסטלין שהפכה ל"העולם עגול ופתוח" ו"חופים" - שהיה אלי ושלי ועוד ועוד….
 
'אם אין קמח אין תורה' - זו היתה השריקה של התנועה אז, אותה היה שורק רכוב על אופניו, כאמור. יום אחד רצתי אליו וזה היה האושר של הכל, המבט, הגיפוף, שמחת החיים והיופי שלא היינו מודעים לו, הדם הזורם בעורקים, פיסת אלוהים שלקחה את האושר מלוא חופניים. אושר בלי עבר ובלי עתיד - רק הווה של נער ונערה, איש ואישה.
על מצע המועקה בשלוליות הסבל, פרחה שם שושנת מים כנסיכה שאין דומה לה וזאת אני זוכרת כפרח של אור. 

צפירה

 

"אם אין קמח אין תורה", היתה השריקה של התנועה. כך היה שורק לי חבר נעורי, רכוב על אופניו ליד ביתי בפתח תקוה. לא אוכל עכשיו לבכות, רק לזכור פתקים של אהבה ותלתלים מתבדרים ברוח.


משפחת יונתן: נתן, צפירה,ליאור וזיו

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים