כניסה לחברים  |  הרשמה 

 
  
חדש באתר


 
 
דבר העורך
 
 

שלחו מייל בכל בעיה/ שאלה/ הבהרה/ תיקון/ תמונת מצב/ סרטון נחמד/ חדשות או כל דבר 
saridtv@sarid.org.il
 
 



 





   

 
 
מונה:


  
מסיבת 80 שנה לרפת 
חמשירים שהוקראו ושלא הוקראו בערב שמונים שנה לרפת
 מעשה ברפת די וותיקה
 ששמונים לחגוג היא ביקשה
 אך בלי לשים לב
 בואו נודה בכאב
 שהיא הפכה מזמן לאורווה
 מזריע אחד שד משחת
 לא טמן את ידו בצלחת
 לפרות שהזריע
 נולדו במפתיע
 עגלים עם שפם וקרחת. 
 רפתן אגרסיבי כמו עגל
 צפה במשחק כדורגל
 כשרונאלדו פיקשש
 הוא כל כך התרגש
 שקפץ ושבר את הרגל.
 לפרות, הרופא השרמנטי
 לא פיתח שום יחס רומנטי
 העדיף דוקטור רמי
 את "שיטת הסלמי"
 ועשה עסקים עם פיקנטי

 רפתן אחד די סתום
 עם הפרות התחרה בטמטום
 וכשעמדו הן בתור
הוא הצטרף מאחור
 ונחלב עד שנזקק לשיקום
 רפתן אחד, בודד במקצת
 רצה את בדידותו להפיג במעט
 את הקטן, זה לא צחוק
 הוא נתן לעגל לינוק
 לשמחתנו זה קרה ביפעת

 

 
שם הפרה היפיפיה הזו הוא: "סלקה", את השם שלה נתן לה יאיר שהיה בזמן ההוא מגדל העגלות ומעניק השמות לפי האות הראשונה של אם העגלה. הפרה " סלקה" זכתה בגביע התאחדות מגדלי בקר לחלב על שיא בתנובת חלב שנתי. במסגרת חילופי נוער חקלאי שהה יאיר באנגליה שם למד גם כיצד מכינים בקר לתצוגה.בתערוכה המלכותית. את הגביע המוכסף קיבל יאיר בכנס השנתי של ההתאחדות שהתקיים בתחנת הנסיונות ברחובות. היום זה הפקולטה לחקלאות, והוא ניצב עד היום על מדף הגביעים בארכיון. צילם והביא לפרסום: יאיר חרמוני.

שירים מהערב
אהבה בת שמונים (לפי אהבה בת עשרים לז'אק ברל)

חלבנו באש חלבנו ברעם
ואהבה בת שמונים
רדפנו זה אחרי זו לא פעם
אבל היינו קשורים

ואף אני עדיין זוכר
תנובת חלב יפה יותר
עקבות גרה אשר עלתה לה
כאן שום דבר אינו דומה
לאשר עבר לאשר חומק
לאשר נחלוב ממך הלאה

פרה שלי
את יחידה ומכושפה שלי
מאור השחר עד לבוא לילי
אוהב אותך,
אוהב עדיין.

אני מכיר את געיותייך
את הכתמים את הספרות
צריך תמיד לפקוח עין
ולהישמר מערימות

ובלילות הכי קרים
היו ודאי עוד פרים
שאת גופך השביעו נחת
הן אחרי ככלות הכול
זכיתי פה לכבוד גדול
להזדקן אתך ביחד

פרה שלי...

הקרוסלה עוד מסתובבת
והשרירים כואבים
אך אין מלכודת מסוכנת
מאדישות של רפתנים

אם את רוצה עכשיו לבכות
אשפוך חלב, תבכי פחות
במגפיים עוד נמשיך ללכת
זה הקו הדק מכאן עד כאן
כי רפתנות זה מסוכן
האהבה לעד נמשכת

פרה שלי...
שיר שנכתב לזכרו של הפר דולפוס,
מראשוני הפרים של שריד לפי "וכל הכבוד לשר".

וכשהיה הפר דולפוס בן שמונים
אז באו למכלאתו כמה רפתנים
עמדו על הגדר וכך אמרו אליו
"שלמה הרוש הוא רוצה אותך אליו"

וכך ענה הפר דולפוס בדיוק:
סלחו לי רבותי, אך באמת אני עסוק
כי יש הרבה צרות לאחיותינו בעולם
הנה ייחום במזרע, איך לא אבוא אצלם?
כי מי אם לא אני יתרום זרע לכולן?

והוא געה במכלאה ו"יאללה" לביצים אמר
ופה נתן בסתר ושם בנהמה
פה טפיחה בטוסיק או נגיחה של אהבה
ולכל הרפתנים שמחה וגאווה
וכל הכבוד לפר, וכל הכבוד לפר

וכשהיה הפר דולפוס בן תשעים
אמרו לו "נו תמות, בחדר אוכל רעבים"
שאל אותם הפר: "מה בדעתכם עלה
הרי ארבע מאות ותשע עדיין בתולה

הלא צריך ללכת לגדי ההוזה
ל'גיד לו: הלו, איך מרשים דבר כזה
ואם צריך להסביר לו לזה הקשיש
מן הסבר מעמיק אך שהוא לא ממש ירגיש
אז מי אם לא אני אוכל זאת להדגיש?"

והוא געה במכלאה...

וכשהיה הפר דולפוס בן מאה
אמר: "מספיק לי כבר, התשוקה שלי אבדה
מיליונים של זרעים כבר הספקתי להפיק
אבל לרפתנים זה אף פעם לא מספיק

אמרו לו: "כבודו רק יביט ויסתכל
צריך עוד לעלות גם על הפרה רחל
וגם על זו באגף המערבי
ליערה עוד עגלים יש להביא
ומי אם לא אתה "יא פרי, יא לבבי?"

והוא געה במכלאה...

וכשהיה הפר בן מאה ועוד שנה
ליווהו רפתנים בדרכו האחרונה
וכך את העיניים עצם הוא בבוקשו
רק היד של מנחם עוד מחזיקה בזכרותו

עטוף שקית של פלסטיק ונח בתוך מקרר
לא צורה יפה בשביל פר להתפגר
אך יש עוד רפתנים המוכנים להישבע
שלפעמים בלילה כשחושך בסביבה
ראו את דולפוס עולה על עוד פרה

והוא געה במכלאה...

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים